המרכז לחקר יהדות הולנד

פרויקט: מיקום ותיאור ארכיונים בישראל שבהם יש חומר על יהדות הולנד

דו"ח סופי

אוקטובר 2007

לא היה ניתן לבצע את המחקר והפרסום של הפרויקט:

מיקום ותיאור ארכיונים בישראל שבהם יש חומר על יהדות הולנד

בלי התמיכה הכספית הנדיבה של עמותת מרור, קרן הולנדית בישראל (SCMI-Stichting Collectieve Marorgelden Israel)

אנו רוצים להביע את תודתנו לעמותת מרור ומאד מעריכים את התרומה הכספית החשובה שהייתה חיונית עבור יישום הפרויקט הנידון

פרויקט : מיקום ותיאור ארכיונים בישראל שבהם יש חומר על יהדות הולנד

הקדמה

המרכז לחקר יהדות הולנד יזם פרוייקט קיום אינוונטר חומר בנוגע ליהדות הולנד בארכיונים בישראל. המחקר מבוצע במסגרת ההקצבות של עמותת מרור הממלכתית (עמותה הולנדית)/ לשכה שלוש

כמנהלת הפרויקט מונתה הגב' נועה בלכר שהתחילה את עבודתה ב-2004 והגישה דו"ח ביניים ב2005-. היא לא יכלה להמשיך ולסיים את העבודה ולכן הייתה הפסקה זמנית. באוקטובר 2006 מונה צוות חדש: מתאמת הפרויקט הגב' דיני גולדשמידט, ראש שירותי הספרייה במרכז לחקר יהדות הולנד, גב' ז'ודי סחאחן, חוקרת עצמאית, ומר ירון כץ, עובד מידע בספריה, כדי להביא את הפרויקט לסיום.

אנו מביאים כאן את הדו"ח המלא עם תוצאות המחקר וסיכום הממצאים. בפרק הראשון ישנו תיאור הפרויקט ואופן הביצוע. בהמשך יש רשימה של הארכיונים שנבדקו עם תיאור מפורט. החלק הזה יפורסם גם באתר המרכז כמדריך לחוקרים עתידיים. נספחים עם תיאור ממצא וצילומים של פריטים מתוך הקטלוגים של אותם ארכיונים בהם יש חומר רב מצורפים לדו"ח זה ויהיו פתוחים לעיון לקהל הרחב בספריה של המרכז.

לא מן הנמנע שבעתיד יתגלו ארכיונים ואוספים נוספים, כי יותר ארגונים מפתחים ארכיונים ויש מודעות לחשיבות שימור מקורות היסטוריים. אמצעים טכנולוגיים מתקדמים מאפשרים מיכון ודיגיטציה של מקורות וכתוצאה מכך הם הופכים נגישים יותר לקהל. אנו נשקול להוסיף מידע חדש כעדכון למדריך זה בעתיד. חלק מהארכיונים עדין לא מעובדים ומאורגנים (הדו"ח מצביע על אלה) וכדאי להציע שיתוף פעולה בין המרכז לחקר יהדות הולנד וארגונים אלה בהכנת אוספים ולשאוף לכיסוי מלא של כל המקורות על יהדות הולנד הקיימים בישראל.

תוכן העניינים

רשימת הארכיונים והאוספים (לפי סדר העמודים)

ארכיון יד טבנקין
הארכיון הציוני המרכזי
הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי
מכון לחקר תנועת העבודה ע"ש לבון
הארכיון לתולדות ההגנה
אוסף וינר, אוניברסיטת ת"א
יד יצחק בן-צבי
גנזך המדינה
מכון ז'בוטינסקי בישראל
ארכיון הקיבוץ הדתי
גנזך קדושי השם
המרכז לחקר יהדות הולנד
יד ושם
המוסד להיסטוריה חזותית של ניצולי השואה
אוסף התצלומים הלאומי
בית התפוצות
ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג
בית לוחמי הגטאות
המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן
ארגון עולי הולנד ((IOH
Stichting Platform (SAMO)
SCMI Stichting Collectieve MAROR Gelden Israel))
ELAH (ארגון לעזרה הדדית)
NINI/EMZ
Stichting Tempo Dulu
Dutch Forum in Israel
השגרירות ההולנדית בישראל
בית יולס
בית יוליאנה
בתי ספר הולנדיים בישראל
קיבוץ שדה נחמיה
אוסף פרטי: שפרה רון, קיבוץ יבנה

נספחים

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בירושלים. סי די עם תיקי הועידה לתביעות ((Claims Conference Open Files הנמצאים בארכיון
יד יצחק בן צבי. רשימת הפקידים והאמרכלים מאמסטרדם (צילום מהקטלוג)
גנזך המדינה. ארכיון מדינת ישראל. רשימת פריטים מקוצרת (צילום מהקטלוג)
ארכיון מכון ז'בוטינסקי. רשימת התיקים עם חומר על יהדות הולנד. (צילום מהקטלוג)
ארכיון הקיבוץ הדתי. רשימת התיקים האדמיניסטרטיביים והעבודות על יהדות הולנד
גנזך קידוש השם. רשימות נושאי התיקים ושמות ספרים על יהדות הולנד (הדפסות קבצי וורד)
בית התפוצות:

א.תמונות מאוסף בית התפוצות

ב.תמונות מאוספים אחרים בבית התפוצות שעליהם אין לבית התפוצות זכויות יוצרים

הארכיון ע"ש שפילברג. תיאור הסרטים (צילום מהקטלוג)
בית לוחמי הגטאות:

א.רשימת הפריטים מהקטלוג של הארכיון ההולנדי (299 פריטים)

ב. מפתח לתמונות על הולנד מהקטלוגים (1733 פריטים)

בית יוליאנה. מהדורת יובל ה -25 לבית יוליאנה, יוני 2004
רשימות הנושאים בספריה של הארגון "אלה" (צילום של קבצי וורד)

מפתח לארכיונים לפי קטגוריות

ארכיונים ציבוריים:

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

הארכיון הציוני המרכזי

ארכיון הקיבוץ הדתי

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטבן שפילברג

בית לוחמי הגטאות

יד טבנקין

יד ושם

מכון ז'בוטינסקי

מכון לחקר תנועת העבודה ע"ש לבון

תנועות ומפלגות

ארכיון הקיבוץ הדתי

יד טבנקין

מכון ז'בוטינסקי

המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון

מוסדות הנצחה

אוסף וינר

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

יד ושם

המוסד להיסטוריה חזותית של ניצולי השואה

לוחמי הגטאות

גנזך קדושי השם

תרבות

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג

בית התפוצות

ארכיונים ממלכתיים

אוסף התצלומים הלאומי

גנזך המדינה

ארגונים ומוסדות הולנדיים

ארגון עולי הולנד (IOH)

Stichting Platform (SAMO)

SCMI (Stichting Collectieve MAROR Gelden Israel)

ELAH(ארגון לעזרה הדדית)

NINI/EMZ

Stichting Tempo Dulu

Dutch Forum in Israel

השגרירות ההולנדית בישראל

בתי אבות הולנדיים בישראל:

בית יולס

בית יוליאנה

בתי ספר הולנדיים בישראל

מכוני מחקר

יד בן צבי

המרכז לחקר יהדות הולנד

המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן

קיבוצים

שדה נחמיה

ארכיון הקיבוץ הדתי

מבוא

מדריך זה מתרכז בארכיונים המוגדרים כאן כאוסף מאורגן של רשומות לא שותפות (של העבר) של הפעילויות של ארגון, אגודה, מכון, ממשלה, עסק, או מאגד אחר או המסמכים האישיים של יחיד או משפחות או קבוצות לשימור קבוע או לתקופה מוגדרת או בלתי מוגדרת ע"י יוצריהם או אלה שבאים אחריהם בגלל ערך היסטורי, אינפורמטיבי, מעיד, משפטי, ניהולי או כספי, מופקדים במשכן או גנזך ובדרך כלל מנוהלים על ידי ארכיונאי מקצועי האחראי על הערכה, בחירה, שימור וגישה לחומר הארכיוני (לפי ההגדרה של הארגונים:
האיגוד הבינלאומי של ארכיונים והחברה של ארכיונאים אמריקאים)
)International Council on Archives, and The Society of American Archivists).

כחומר רקע ונקודת התחלה כדאי מאד לעיין במאמר של חיה ברש "מחקר בישראל" שפורסם בתוך : "מדריך למחקר על תולדות היהודים בהולנד",אמסטרדם, 2000, ע' 222-211.

Chaya Brasz. Onderzoek in Israel. In: Gids voor Onderzoek naar de Geschiedenis van de Joden in Nederland, onder redactie van J. Bethlehem, F.

Hiegentlich en F.J. Hoogewoud, 2000, pp. 211-222

במאמר זה נותנת המחברת הסבר קצר על המחקר בישראל, מה חוק הארכיונים ובאיזה ארכיונים נמצא חומר על יהדות הולנד. חלק גדול מהארכיונים שנזכרו נבדקו לעומק בפרסום שלנו.

בחלק מהארכיונים שסקרנו יש חפיפה וכפילות פרסומים, לדוגמא בין יד ושם ולוחמי הגטאות. יש צילומים של אותם מקורות בכמה מקומות, לכן מומלץ להיעזר בקטלוגים של הארכיונים. חלקם כבר מקוונים וניתן לצפות בהם מהבית.

עבור מידע נוסף על ארכיונים ניתן לעיין באתר של איגוד הארכיונאים בישראל ושם מופיעה רשימה של ארכיונים לפי נושאים רחבים ולפי אלף-בית.

בנוסף ברצוננו להפנות את החוקר לכמה כלים בהם ניתן להיעזר למצוא פרסומים מתוך הקטלוגים המקוונים של רשת האוניברסיטאות והספרייה הלאומית ולעיין באתרי הספריות שנותנים הרבה מידע וחיבורים למקורות עצמם. לדוגמא: לספריה הלאומית יש פרויקט "מורשת ברשת" “digital heritage” ובתוכו מפעל הדיגיטציה ע"ש משפ' שאפל The Shapell Digitization Project (שכולל כתובות, מפות עתיקות, עיתונות היסטורית ועוד)

להלן המקורות לעזרה:

מלמ"ד = המרכז לשירותי מידע דיגיטליים בישראל= The Israel Center for Digital Information Services http://libnet.ac.il

רשת הספריות בישראל, אתרי הספריות = Israel Library Network Site http://libnet.ac.il/~libnet/malmad-israelnet.htm

רשת הספריות בישראל/קטלוגים=Israel Library Network/ Online Public Catalogs http://libnet.ac.il/~libnet/malmad-israelnet.htm#OPACs

קטלוגים מאוחדים= Union Catalogs:

הקטלוג המאוחד לכתבי עת אלקטרוניים=Central List of Electronic Journals=ULE http://libnet1.ac.il/~libnet/ule

הרשימה המאוחדת לכתבי עת בישראל Israel Union List of Serials http://libnet1.ac.il/~libnet/uls

הקטלוג המאוחד של הספריות האקדמיות בישראל
Israel Union Catalog=ULI
http://libnet1.ac.il/~libnet/uli

איגוד הארכיונים בישראל
The Israel Archives Association
www.archives.org.il

מטרת הפרוייקט: מטרת "פרוייקט קיום אינוונטר החומר הנוגע ליהדות הולנד בארכיונים בישראל", הינה לבדוק את כמות, מהות ואיכות החומר הקיים בארכיונים במדינת ישראל הנוגעים ליהדות הולנד.

אופן ביצוע: בדיקת החומר הארכיוני הנוגע ליהדות הולנד במדינת ישראל בוצעה בשני חלקים כאשר חלקה הראשון של הבדיקה היה סקירת הארכיונים והמוסדות בהם עשוי להימצא חומר ארכיוני הנוגע ליהדות הולנד. מתוך סקירת המוסדות והארכיונים הקיימים במדינת ישראל עלתה הרשימה הבאה::

ארכיון יד ושם
ארכיון מוזיאון לוחמי הגטאות
ארכיון לבון של הסתדרות העובדים
ארכיון יד טבנקין
גנזך המדינה
הארכיון הציוני
הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי
אוסף וינר, אוניברסיטת ת"א
יד בן צבי
המרכז לחקר יהדות הולנד
ארכיוני קיבוצים אשר נוסדו על ידי יוצאי הולנד
ארכיוני ארגונים הולנדיים בישראל
אוספים פרטיים
בנקים

חלקה השני של הבדיקה התנהל באופן פיזי בארכיונים כאשר הפרמטרים שנבדקו הינם :

נגישות לארכיון
סוג החומר שנמצא
זמינות החומר
קיטלוג ומחשוב
שנים
סיכום כללי של תוכן התיקים

הארכיונים הבאים נבדקו בפועל ע"י נועה בלכר:

ארכיון יד טבנקין
ארכיון לבון של הסתדרות העובדים
הארכיון הציוני המרכזי
אוסף וינר,באוניברסיטת תל אביב
יד ושם (לא הושלם)

הדו"חות של נועה שלמים, מלבד הוספות ליד ושם ועדכונים כאשר היו כאלה.

אחרי הפסקה ממושכת המשיך הצוות החדש את הפרויקט ובמסגרת שנקבעה ביקרו חברי הצוות בארכיונים שנועה קבעה (גב' ז'ודי יפה בעיקר באיזור הצפון והמרכז, ירון כץ ודיני גולדשמידט בירושלים ובאזורים הנותרים). בהמשך נבדק אם התגלו נתונים חדשים בארכיונים שכבר סוקרו ע"י נועה והוסיפו ארכיונים נוספים כגון:

ארגונים ומוסדות הולנדיים בישראל:

ארגון עולי הולנד והסניפים ברחבי הארץ

ארגון "אלה"

קרן "מרור" בישראל

"טמפו דולו"

בתי אבות הולנדיים בארץ:

בית יוליאנה בהרצליה

בית יולס בחיפה

השגרירות ההולנדית בישראל

בתי ספר הולנדיים בישראל

ארכיונים נוספים

הארכין הלאומי של תמונות

ארכיון העמותה לתיעוד היסטוריה חזותית של ניצולי השואה (Survivors of the Shoah Visual History Foundation)

בית התפוצות

ארכיון הסרטים ע"ש סטיבן שפילברג

ארכיון הקיבוץ הדתי בקיבוץ יבנה

מידע מביקור אצל שפרה רון בקיבוץ יבנה

גנזך קדושי השם, בני ברק

לוחמי הגטאות

מכון ז'בוטינסקי.

תיאורי הארכיונים ורשימות החומר

ארכיון יד טבנקין:

כתובת: סמינר רמת אפעל, רחוב היסמין 1 רמת אפעל.

טלפון: 03-5352103

פקס:03-5301237 :

דוא"ל: yadtabar@inter.net.il

אתר אינטרנט: www.yadtebenkin.org.il

שעות פתיחה: ימים א'-ה' 8.00-15.00

הערות כלליות לארכיון יד טבנקין:

העיון בתיקים בארכיון הוא ללא תשלום אך דורש רישום במערכת
במרבית המקרים אין הגבלה על מספר התיקים לעיון
למרבית התיקים אין הגבלת עיון (פרט לארכיונים אישיים)
צילום מסמכים מהתיקים כרוך בתשלום.

רקע על המוסד

יד טבנקין, המרכז המחקרי, הרעיוני והתיעודי של התנועה הקיבוצית, הוא עמותה רשומה שמטרותיה הן לשמר את הזיכרון ההיסטורי של התנועה הקיבוצית ולחקור את קורותיה בעבר ובהווה

בבית יד טבנקין נמצאים ארכיון יד טבנקין, וכן ספריית עיון ומחקר. המרכז עוסק במחקר, בהוצאה לאור ומקיים ימי עיון, כנסים וסמינריונים.

רקע על הארכיון

ארכיון יד טבנקין מאגד בתוכו חומר רב על התנועה הקיבוצית (כל ארכיון הקיבוץ המאוחד), תנועת החלוץ, תנועות נער וכן ארכיונים אישיים אשר ניתנו לו על ידי אנשים פרטיים.

זמינות וקטלוג

מרבית החומר הנוגע להולנד הינו ממוחשב מקוטלג וזמין. יחד עם זאת ישנו חומר רב וחשוב (מוערך בכ-200 תיקים) אשר נמצא בארגזים ואינו מסודר כלל! (על כך בהמשך).

החומר

החומר הקיים: תקופת החומר העוסק ביהדות הולנד הינה משנות השלושים של המאה ה-20 ועד תחילת המאה ה-21. בארכיון קרוב ל-400 תיקים הנוגעים ליהדות הולנד, עפ"י חלוקות שונות . בנוסף על כך, קיימים כ 100 ספרים הנוגעים ליהדות הולנד (בעברית, אנגלית והולנדית) המתעסקים בעיקר ביהדות הולנד בשנים של מלחמת העולם השנייה ומיד לאחריה.

נושאי התיקים:

תנועת הבונים דרור-חטיבה 39: בארכיון יד טבנקין קיימת חטיבה המאגדת בתוכה את ארכיון המזכירות העולמית של תנועת הנוער "הבונים דרור", תנועה אשר פעלה, וממשיכה לפעול בהולנד. בארכיון יד טבנקין ניתן למצוא חומר ממוחשב, מקוטלג וזמין על הסניף ההולנדי של התנועה, החל מסוף שנות השמונים של המאה ה-20. חומר זה עוסק בעיקר בתאור שליחויות של נציגי התנועה להולנד (כמו גם לארצות נוספות), ענייני כספים של הסניף ההולנדי אל מול ההנהגה המרכזית, תכניות עבודה לשנים באות, מחנות,סמינרים ופעילויות, חינוך יהודי בהולנד, פעילויות הגשמה באוניברסיטאות, הכשרת מדריכים, קבוצות "שנת" וכן תכתובות שונות בנושאים כלליים.

שפות: מרבית החומר הינו בשפה העברית, אולם ישנם תיקים ומסמכים גם בשפות אנגלית והולנדית. במקרה של תיק תכתובות ישנם מקרים בהם מכתב מופיע הן בהולנדית והן בעברית.

מצב החומר בתיקים טוב וקריא (מרבית החומר הינו חומר מודפס).

בנוסף לתיקים הללו, נמצאים בארכיון יד טבנקין קרוב ל-200 תיקים השייכים למזכירות העולמית של תנועת "הבונים דרור" סניף הולנד. תיקים אלו נמצאים בכ-15 מיכלים והם אינם מסודרים ואינם מקוטלגים. מיכלים אלו מכילים מסמכים הנוגעים לסניף ההולנדי של תנועת "הבונים דרור" החל מסוף שנות החמישים של המאה ה-20 עד שנות השמונים. המסמכים אינם מסודרים, אינם מקוטלגים ואינם ממוספרים. התיקים הובאו מהולנד ביוזמתו של מנהל הארכיון, מר רוני עזתי, אשר קיבל את רשות ההנהגה המרכזית להעביר את התיקים מהולנד לארכיון יד טבנקין. על פי הנהלת הארכיון יש צורך דחוף לסדר את החומר ולקטלג אותו, לשם כך יש צורך בדוברי השפה ההולנדית (רצוי ברמה אקדמאית*), שכן מרבית החומר הינו בשפה ההולנדית (מיעוטו בעברית ובאנגלית). כמו כן, חלק נכבד מן החומר אינו מודפס. מצב החומר בתיקים הללו הוא טוב לבינתיים אך יש צורך דחוף לסדר את החומר על מנת שישמר וישתמר לדורות הבאים.

ארכיון הקיבוץ המאוחד-

אק"מ/חטיבה 2-חו"ל: ארכיון זה הינו הארכיון המרכזי של הקיבוץ המאוחד ומכיל בתוכו חומר רב על תנועת החלוץ ופועלה וכן על תנועות נוספות . חטיבה 2 הינה החטיבה העוסקת בשליחויות מטעם הקיבוץ המאוחד והחלוץ לארצות השונות וכן מידע על הנעשה במדינות השליחות. תקופת המסמכים בתיקים אלו הינה החל משנות השלושים של המאה ה-20 ועד סוף שנות החמישים. הנושאים העיקריים הנוגעים ליהדות הולנד הנדונים בתיקים אלו הם מצב ההכשרות בהולנד, היחסים עם הציונות בהולנד, עליית הנוער, פעילות בקרב בתי הילדים בהולנד, המצב הכללי השורר בהולנד לפני, בזמן ולאחר מלחמת העולם השנייה, שליחים- כולל פעולותיו של אורי כוכבא אשר היה שליח החלוץ להולנד לפני מלחמת העולם השנייה שנתפס במהלך המלחמה והושם במעצר ולימים הפך למנהל ארכיון יד טבנקין. כל המסמכים מתארים את הפעילות לפני, בעת ולאחר מלחמת העולם השנייה. בנוסף על כך, ניתן למצוא קבצי עדויות ומכתבים אשר נכתבו בעת מלחמת העולם השנייה ואשר נותנים תמונת מצב עדכנית על הנעשה באירופה בכלל ובהולנד בפרט, בזמן המלחמה. עדויות אלו נאספו ואוגדו יחדיו על ידי הקיבוץ המאוחד לשם קבלת רושם על הנעשה בארצות השליחות של התנועה. מתוך אוסף עדויות אלו ניתן לקרוא על פעילותם של שליחי, נציגי וחברי החלוץ, הקיבוץ המאוחד ותנועות נוספות, בעת המלחמה, למען יהודי אירופה ככלל ויהודי הולנד בפרט.

המסמכים בארכיון זה נותנים תמונת מצב דיי מקיפה על מצב ההכשרות לקראת העלייה לארץ ישראל וכן על פעילותם של העוסקים במלאכה אשר הגיעו מישראל לשם כך. ניתנת תמונת מצב על העשייה הציונית בהולנד וההכנות לעלייה לישראל בשנים לפני, במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה. בנוסף על כך ניתן דיווח, גם אם רק במרומז, על החיכוכים בין הארגונים השונים והתנועות השונות אשר עסקו בעשייה ציונית או יהודית על רקע שוני רב בהשקפות העולם ובאידיאולוגיות.

שפות: מרבית החומר הינו בעברית, מיעוטו בהולנדית אך בדרך כלל מופיע גם מסמך תרגום צמוד לו.

מצב החומר: החומר מאוגד בתיקים ושמור היטב. בחלקם של התיקים מופיעים המסמכים המקוריים כולל צילום שלהם על מנת לשמר את החומר המקורי. ככלל אין הגבלת עיון על חטיבה זו של ארכיון הקיבוץ המאוחד.

חטיבות נוספות בארכיון הקיבוץ המאוחד: כחלק מחטיבה 2-חו"ל, ישנם עוד כשישה ארגזים אשר אינם רשומים כל במחשב ונחשבים כ"מילויים" לחטיבה. מרבית החומר הנמצא במיכלים אלו כן נמצא בתיקים ולא מופיע בתפזורת, אך עדיין החומר אינו מסודר ורק לאחר סידורו ורישומו במחשב, ניתן יהיה לקטלגו עפ"י סידור סופי.

מרבית החומר הנמצא במיכלים אלו הינו חומר שנאסף על ידי אורי כוכבא (שהיה שליח החלוץ בהולנד ולימים מנהל ארכיון יד טבנקין), כאשר מרבית החומר אינו מקורי, כי אם מצולם וככלל אינו מכיל כמעט חומר ראשוני. יחד עם זאת, נמצאו שני פריטים, האחד יומן אישי המתאר את הטרגדיה של יהדות הולנד והשני פנקס לימוד עברית, אשר שניהם מקוריים ולדעתי יש לבצע בהם פעילות שימור דחופה על מנת לשמר אותם למען יהוו עדות אורגינלית למה שהתרחש.

בשונה מהחומר הקיים בחטיבה 2- חו"ל, החומר בששת המיכלים הלא רשומים, גם אם עוסק בפעילות החלוץ בהולנד, אין הוא מתעסק אך ורק בנושא זה. החומר בארגזים מגוון עד מאוד ומכיל גם ראיונות אישיים, חומר על פעילות המחתרת החלוצית, כתבי יד לספרים בנושא, קטעי עיתונות הקשורים ליהדות הולנד, העתקי תעודות מעבר ותנועה מקוריות ומזוייפות, שירים שנכתבו במהלך מלחמת העולם השניה, פרטים אישיים ל אנשי ההכשרות השונות, תמונות, מכתבים שונים ועוד. כלומר, ייתכן מאוד ולאחר סידור החומר ורישומו מרבית החומר לא יהיה שייך כלל לחטיבה בה הוא נמצא כרגע, אלא יסופח לחטיבות אחרות ומספרו ישתנה. סימול החומר כיום הינו : אק"מ/חט'2-חו"ל מילויים/מיכלים 11-15ב' .

שנים: החומר הקיים בתיקים אלו הינו החל משנות השלושים ועד שנות השמונים של המאה ה- 20.

שפות: עברית, אנגלית, הולנדית וגרמנית

מצב החומר: החומר מאוגד בתיקים המסודרים במרבית המקרים על פי נושאים, אך לא תמיד נושא התיק תואם את תוכנו. פרט לכך ישנו חומר מועט מאוד המצוי בתפזורת ולא מאוגד בתיקים.

מרבית החומר הינו צילום של מקור, אך לא תמיד הצילומים עצמם ברורים דיים, אולי בשל איכות המקור שהייתה ירודה מלכתחילה.

פרט לחטיבה 2-חו"ל, ישנן חטיבות נוספות של ארכיון הקיבוץ המאוחד (אק"מ) אשר מכילות תיקים הנוגעים ליהדות הולנד בהקשרים שונים כגון פעילות "הבונים דרור" (וזאת בנפרד מחטיבה 39 של ארכיון יד טבנקין) ופעילויות נוספות של הקיבוץ המאוחד בהולנד.

שנים: החל משנות ה-30 עד סוף שנות השמונים של המאה ה-20

שפות: עברית והולנדית

מצב החומר: החומר מאוגד בתיקים, אין הגבלת עיון.

ארכיון תצלומים- חטיבה 32: ארכיון יד טבנקין מחזיק ארכיון תצלומים נרחב אשר בחלקו הגדול סרוק כבר ונמצא על תקליטורים. התמונות הנוגעות להולנד הן בעיקרן משנות השלושים והארבעים של המאה ה-20 ומתארות את חיי הציונים בהולנד בפעילותם לקראת עלייה לישראל. ישנם צילומים של הכשרות שונות כגון הכשרת "ורקדורפ" WERKDORP וכן תצלומים שונים של דמויות מתנועת החלוץ. המידע שישנו על התמונות עצמן אינו מפורט ונותן עיון כללי על נצפה (בתמונות רבות משתתפים אין פירוט שמי של המצולמים). איכות התמונות טובה מאוד ומרביתן הגדול סרוקות על תקליטור מספר 79.

ראיונות אישיים- חטיבה 25ת': חטיבה זו מאגדת בתוכה ראיונות אישיים שנעשו עם שליחי וחברי התנועות השונות. בחטיבה זו ניתן למצוא ראיונות שנעשו עם חברי המחתרת החלוצית בהולנד כגון אורי כוכבא,נזימן דוד ומיכל, וולטר קורט, וויס שלום, הורן-דוד רות צבי היינץ, שלח סלייפר יצחק,רויטלינגר יולר, מיינרט זאב ואחרים. מרבית הראיונות הללו התבצעו על ידי בנימין יגאל אשר בשנת 1998 הוציא ספר על המחתרת החלוצית בהולנד בעת מלחמת העולם השנייה בשם "נאמנים לעצמם ולדרכם- המחתרת החלוצית הולנד במלחמה ובשואה" הוצאת יד טבנקין ובית לוחמי הגטאות. הראיונות כוללים את נקודת מבטם האישית של המרואיינים לאירועים השונים בעיקר במהלך מלחמת העולם השנייה, אך גם לפניה ולאחריה בהולנד.

שנים: הראיונות עצמם התבצעו בשנים 86'-87'.

שפה: מרבית הראיונות התבצעו בעברית אך ישנם ראיונות בהולנדית ובגרמנית.

ארכיונים אישיים- חטיבה 15: בארכיון יד טבנקין מאוגדים כמה ארכיונים אישיים אשר ניתנו לו על ידי אנשים פרטיים או משפחותיהם. מתוך ארכיונים אלו ניתן לזהות גם כאלו הנוגעים ליהדות הולנד כגון הארכיון האישי של חנה ויינר (חטיבה 15 חנה ויינר) אשר מכיל בתוכו חומר גלם רב על תנועות הנוער היהודיות (בעיקר החלוץ) בהולנד ובגרמניה.

חלקם של הארכיונים האישיים אינם פתוחים לכלל הציבור ועיון בתיקיהם דורש אישור מיוחד או מהנהלת הארכיון או ממוסר הארכיון או נציגיו.

ספרים: בארכיון יד טבנקין כמאה ספרים הנוגעים ליהדות הולנד בתקופות שונות (בעיקר בשנים של מלחמת העולם השנייה ומייד לאחריה). שפת הספרים: עברית, אנגלית והולנדית. בשל מחסור בזמן ותקציב,לא נעשתה רשימה של הספרים הללו. יש לערוך רשימה מלאה של הספרים. רצוי להשוות רשימה זו עם המצאי במכון לחקר יהדות הולנד, וזאת על מנת להקל על חוקרים ולמנוע כפילויות.

סיכום

1. בארכיון יד טבנקין חומר רב וחשוב בנוגע לתנועות ההכשרה השונות ולתנועה הקיבוצית. החומר מסודר בחלקו בתיקים, אשר מפאת חוסר זמן ותקציב, נפתח רק חלק קטן מהם. יחד עם זאת, חלק מהחומר החשוב ביותר הנוגע לתנועת הבונים בהולנד נמצא בארגזים ואינו מסודר כלל. למען יוכל החומר לעמוד לרשות חוקרים לשם מחקרים עתידיים בנוגע ליהדות הולנד ככלל ולתנועת הבונים דרור בהולנד בפרט, יש צורך למיין, לסדר ולקטלג את הארגזים הללו. בארגזים אלו מסמכים רבים וחשובים משנות החמישים המאוחרות עד שנות השמונים בצורה לא מסודרת ולא מאורגנת. יש חשש שאם לא יסודרו מסמכים אלו, יאבד חומר בעל חשיבות זה לעד ופיסת היסטוריה של יהדות הולנד תאבד גם היא.

לשם ביצוע עבודה חשובה זו יש צורך בחוקר/ת אקדמאי/ת דובר/ת הולנדית, אשר בסיוע מתנדבים דוברי הולנדית יוכלו לסדר את החומר ולקטלג אותו. הזמן שיש להקדיש לסידור חמישה עשר הארגזים הללו (אשר מכילים בתוכם קרוב ל-200 תיקים) מוערך בכחצי שנת עבודה (במידה וישנה גם עזרה של מתנדבים).

במהלך עבודתי בארכיון, נפתח ארגז אחד ובמשך יומיים עברנו עליו, אנוכי ודניאלה קופינסקי, ותוצאות חלקיות ממה שנמצא נמצאות בנספח 1 למסמך זה. חשוב לציין כי לא עברנו על כל מסמך ומסמך אלא על מסמכים שונים מתקופות שונות וזאת בכדי לקבל רושם כללי על מהות החומר הנמצא בארגזים. בעת סידור החומר וקיטלוגו, יהיה צורך לעבור על כל מסמך בנפרד, דבר שאמור לקחת זמן רב.

2. כתוצאה מהמחקר ופירסומו, אנו מאמינים כי תהיינה פניות רבות של חברי תנועת הבונים מהולנד לשעבר שירצו לעיין בחומר המצוי בארכיון. לשם כך יש צורך בקיטלוג החומר הנמצא בתפזורת. בנוסף על כך, לדעתנו יש צורך בהוספת עמדת מחשב נוספת בחדר העיון של הארכיון (בחדר העיון כיום שתי עמדות מחשב, כאשר אחת מהן מיושנת למדיי) על מנת שתשרת את החוקרים ההולנדים ותגרום לנגישות קלה יותר לחומר. המלצתי היא שהמכון לחקר יהדות הולנד או קרן מרור ישירות (באמצעות הגשת פרוייקט של ארכיון יד טבנקין), הם אלה שיהיו אחראים להצבת העמדה בארכיון שלה יהיה קשר ישיר עם המרכז לחקר יהדות הולנד בירושלים. יחד עם זאת, על ארכיון יד טבנקין להתחייב להשמיש את המחשב לטובת חוקרים הולנדיים. (יצורף תקציב להוצאות הקשורות לעמדה שכזו).

נספח 1

Archives Dror Haboniem 1960-1982

-1- Correspondence from Robert H. Lein on 01-01-1961 for information on subsidiary

-2- Correspondence, Issue: Staff /Writer: Donald/Material: Good / no date (around 19 80-1982)

-3- Correspondence, Issue: Winter camp/ Writer: Edgar Heertje/ Material: Good/

date: 01-02-1982

-4- Correspondence, Issue: Report of the Winter camp JK2/ Writer: Suzanne Grunfeld/ Material: Good/ no date(around 1980-1982)

-5-Correspondence, Issue: Report of the Winter Camp JK2/ Writer: Juut & Penina/

no date (around 1980-1982)

-6-Correspondence, Issue: Report of the Winter camp JK3 in Hoeven/ Writer: Aviva/ Good material/ Date: 31-12-1981

-7-Correspondece, Issue: Report of the Winter camp JK3 / Writer: Sjlomo/ good material/ date: December 1981

-8- Correspondence, Issue: Report Winter camp/ Writer: Nimrod/good material/

date: 06-01-1982

-9-Information, Issue: the life of David Ben-Gurion/ writer: DP/ good material/

no date (around 1980-1982)

-10- Correspondence to all the members/ Writer: Jonah/ good material/ no date (around 1980-1982)

-11-Correspondence, issue: report of meeting/ Writer: Tirstsah / good material/

date: 17-01-1982

-12-Information, Newspaper article, issue: the War between Irak and Iran/ Writer: Haboniem Dror/ Good material/ date: 17-01-1982

-13-Correspondence, Issue: Report of the first experience as a Madriech / Writer: Marcel Kerkmeester/ good material/ date: December (1980-1982)

-14-Correspondence, Issue: Report HaBoniem meeting in Eindhoven 12-12-1981

Writer: Suzanne, Femke, Eric, Edgar, Marian and Marcel/ Good material/ date of writing: 15-12-1981

-15-Correspondence, Issue: report about the Machannee weekend/ Writer: Nadav Vissel/ date: unknown (around 1980-1982)

-16-Correspondence, Issue: Request to anyone who knows something about the contacts with England and an explanation of the word ma’apiliem, which means illegal immigrants during the British administration over Palestine (1917-1948)

Writer: Shlomo and Aviva/ addressed to the Ma’apaliem/ in the material some parts are taped/ no date (around 1980-1982)

-12- Information, Issue: a story called Apekool, about Communicating Monkeys through the deaf language/ Writer: DP/ Good material/ no date (around 80-82)

-13- Information, Issue: One million of autographs for Russian Jews (date around 80-82)

-14- Information, Issue: The general 79th meeting of the Dutch Zionistbond

date: 6-7-1982

-15- Report, Issue: seminar about Anti-Semitism in Berlin/ Writer: Eddie Drees

(date around 80-82)

-16- Report, Issue: about anti-Semitism and Israel/ written by: Itschak Tishler

(date around 80-82)

-17- Invitation, issue: Jom Hashoa to all the members of Youth-Organisations/ date: 05-04-1966

-18- Correspondence, Issue: organizing a meeting because of Israel is in the middle of development problems

-19- Correspondence from N. Wydra, to Professor RAJ van Lier, who gave a lecture about Sociology of Non-Western Areas/ date: 01-06-1966

-20- Correspondence: Agreement from FB Carbasius-Weber (If Unesco also agrees) to Menco to come to give a lecture about India on 29-05-1966/ Date written: 06-03-1966

-21- Agreement of Unesco, dated: 12-04-1966 to be able to send Carbasius Weber to the meeting above

-22- Invitation to Prof. C, den Hartog, from B. Menco, to give a lecture about feeding supplements because of young people of Zionistic youth movements, being brought op with the intention to go to Israel in the end. / date: 02-02-1966

(the same letter to Mr. Luyken on 15-3-1966)

-23- Correspondence, Thank you note to AD Vonte, for accepting the invitation to the meeting to speak about Harmonically insect detesting/ date: 01-06-1966

-24- Notification of Summer 67- Israel week+ Foundation of Doetinchem ’70 to Haboniem / Date: 14-11-1966

-25- Correspondence to Mrs de Zeeuw of Haboniem from NCRV (television service)

Concerning a present of f 200,--/ Date: 19-03-1965

-26- Invitation of Lectures from Haboniem Arnhem to Wa’ad Keem Mizrach from 6-8 Juni 1965/ date written: 18-5-1965

-27- Correspondence to Professor J. Presser from Ichud Habaniem Beholland about giving a lecture on the 4th or 11^th of December about the History of the Jews in German language, together with the Zionistic Dutch Jugend in Deutschland./ Date: 5-11-1965

-28- Correspondence, To the Chaweriem of haboniem/ Writer: Bert Menco

Issue: Letter of the Districtsday 24^th of February 1963

-29- Correspondence, Letter of Hubert-Gizbar to the parents of Haboniem chaweriem about financial problems of the Moadon./ Date: December 1963

-30-Same Correspondence as above, but now from Channa van Gelderen. She is writing about a shortage of Madrichiem, money and active Wa’ad Members

Date: 26-08-1964

-31-Correspondence from Haboniem, Issue: because of shortage of Madriechiem they are closing the Haboniem departments in Hengelo, Apeldoorn and Terborg.

-32- Correspondence, letter from Ichoed Haboniem (Channa van Gelderen), to chaweriem who are in their final year of high-school. They want to start a workshop to be able to stay in Israel for a year./ Date: 14-01-1965

-33- Correspondence about another meeting with Zionistic Jugend Deutschland on 18-19 may 1966 in Arnhem /Date: 04-05-1966

-34- Lecture Tr. Samsom about Jews in Surinam (11-03-?)

-35- Correspondence, Issue: Staff /Writer: Dennis/Material: Good / no date

-36-Correspondence, From the Jewish agency in Den-Haag, To Haboniem

about: support in raising a wa’ad in Arnhem for enforcement+ to make Bert Mence Mashier. Date: 27-8-1962

-37-Correspondence, A letter concerning the amount of Chaweriem/ date: 22-04-1964

-38-An Invitation to those invited, to the gathering, where the Ambassador of the state of Israel, together with the Consul-General, Dr. E. Yapon will be./ Date:14-01-1965

-39-Correspondence to the members, Issue: L. Elte has resigned from the 1^st of April of being chairman Date: 22-03-1965

הארכיון הציוני המרכזי

כתובת: שדרות זלמן שז"ר 4, ירושלים

טלפון02-6204800 :

פקס: 02-6204837

דוא"ל: cza@jazo.org.il

אתר אינטרנט : http://www.zionistarchives.org.il

הערה כללית: ייעוץ ניתן בימי א'-ה' בין השעות 8:30 – 13:30, רצוי בתיאום טלפוני מראש

רקע

הארכיון הציוני המרכזי הינו הארכיון ההיסטורי הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי. נוסף על כך, שמורים בו גם ארכיונים של אישים וגופים אשר נטלו חלק בפעילות ציונית, בפעילות למען הישוב בארץ ולמען מדינת ישראל.

אוספי הארכיון מתעדים את תולדותיו של העם היהודי בדורות האחרונים וחולשים על כל שדות הפעולה של הארגונים והמוסדות היהודיים: פעילות פוליטית, פעילות ציונית ברחבי העולם, מצבן של הקהילות היהודיות בתפוצות, השואה, הישוב היהודי בארץ ישראל ומדינת ישראל בעשוריה הראשונים.

מטרותיו העיקריות של הארכיון הן לאסוף, לשמר ולעודד את השימוש בארכיונים של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד, משרדי הקונגרס היהודי העולמי ומוסדות היישוב היהודי בארץ ישראל, כמו גם במאות הארכיונים האישיים של אישים שפעלו למען התנועה הציונית ולמען פיתוחן של ארץ ישראל ומדינת ישראל.

זמינות וקטלוג

בארכיון הציוני קיים חומר רב מאוד הנוגע לפעילות הגופים הציוניים השונים בהולנד וכן בנוגע למצבה של יהדות הולנד. כמות החומר מוערכת בכ-2000 תיקים (כאשר חלקם של התיקים מכיל כמאתיים מסמכים ויותר לתיק ואילו חלקם האחר מכיל רק מסמכים בודדים) ובמאות ספרים הנוגעים לנושא.

ניתן לחלק את תצורות הצגת החומר בארכיון הציוני לכמה קבוצות:

חטיבות ממוחשבות
תיקים סרוקים
חטיבות שאינן ממוחשבות
ספרים
תצלומים
כתבי עת

מספר מועט ביותר של ספרים ממוחשב אך זהו אחוז קטן ביותר מהמצאי בארכיון הציוני. מרבית הספרים והפרסומים הנוגעים ליהדות הולנד בחטיבת הספרים (BK) מקוטלגים בכרטיסיות ולא נמצאים על המחשב.

בתחילת חודש אוקטובר 2004 השיק הארכיון הציוני אתר אינטרנט חדש בו ניתן לבצע חיפוש בתיקים ובחטיבות הארכיון מרחוק. התיקים והחטיבות בהם ניתן לבצע חיפוש הינם אותם תיקים וחטיבות אשר ממוחשבים בארכיון. תיקים וחטיבות אשר אינם ממוחשבים עדיין דורשים חיפוש ידני בארכיון עצמו. בנוסף על כך, ניתן גם לעיין בחלק מהתיקים הסרוקים של הארכיון ללא הצורך להגיע פיזית לארכיון. כמו כן, ישנם תיקים אשר מפורטים בהם התעודות והמסמכים הנמצאים בתיק עצמו. החיפוש באתר הוא פשוט ונח למרות שבשל ינקותו של האתר, עדיין ייתכנו בו בעיות טכניות שונות. האתר הינו פריצת דרך בארכיונים בישראל והוא מהווה מקור חשוב ביותר וכלי נוח ביותר לחיפוש חומר ארכיוני.

הדו"ח הנוכחי הוא דו"ח סריקת החומר הממוחשב בארכיון עצמו, הנוגע ליהדות הולנד, והוא לבדו מקיף למעלה מאלף תיקים הנוגעים לנושא. פרט לחומר הממוחשב, ישנן חטיבות גדולות מאוד (המכילות לעיתים מאות רבות של תיקים לחטיבה) וחשובות מאוד, אשר אינן ממוחשבות והדרך היחידה לגלות את החומר הקיים בהן היא מעבר על קטלוגים ידניים או במקרים מסוימים לעבור על כרטיסיות החטיבה כולה. בשלב ההמלצות והמסקנות אסקור חלק מהחטיבות הללו.

פרט לחומר שצוין בשש הקבוצות, ישנו גם חומר מועט מאוד אשר לא סודר, לא קוטלג ולא מוספר מעולם. חומר זה נוגע לפעילות הקרן הקיימת בהולנד ועל פי דברי אחראי הארכיון, מדובר בתיקים בודדים בלבד.

חומר ממוחשב וחומר סרוק: בארכיון הציוני קיימת מערכת מחשוב אשר מכילה חטיבות רבות הנמצאות בארכיון. בנוסף על כך ישנם תיקים רבים אשר תוכנם נסרק למחשב וכך אין צורך בהזמנת התיקים עצמם לשם מעבר על החומר. אולם, קריאת המסמכים הסרוקים אינה פשוטה כלל שכן איכות הסריקה אינה גבוהה במיוחד (לעיתים זה נובע מאיכות הדפסת המכתבים במקור או כתבי יד) ועל כן יש קושי בקריאת המסמכים. את התיקים המקוריים אשר נסרקו, לא ניתן בדרך כלל להוציא לשם עיון בהם, והעיון בהם ניתן רק על צג המחשב.

בארכיון ארבע עמדות מחשב לשם עיון בתיקים הסרוקים, לשם הזמנת תיקים ולשם חיפוש תיקים ממוחשבים בארכיון. פרט לכך, כפי שצוין, ניתן לבצע חיפוש תיקים וחומר רלוונטי גם באינטרנט.

שפות: בתיקים הנוגעים ליהדות הולנד ולהולנד, שפות המסמכים הן עברית, אנגלית, הולנדית וגרמנית.

החומר

חטיבות ממוחשבות בהן חומר הנוגע ליהדות הולנד

החטיבות הבאות מכילות החל מתיק בודד לחטיבה הנוגע ליהדות הולנד ועד למאות תיקים הנוגעים לנושא. ההתייחסות בכל חטיבה היא לחומר הנוגע ליהדות הולנד וליהודים אשר הגיעו מהולנד בלבד.

KKL5: קרן קיימת ישראל, הלשכה הראשית, ירושלים

בשנת 1901 הוקמה קק"ל כקרן לאומית לגאולת קרקעות ארץ ישראל. מאז החליט הקונגרס הציוני החמישי, שהתכנס בבאזל בשנת תרס"ב (1901), על הקמתה של קרן קימת לישראל (קק"ל) היא הייתה מראשי העשייה הציונית בארץ ישראל ובתפוצות. חיבה זו הינה חטיבת הלשכה המרכזית של הקק"ל שיושבת בירושלים.

בחטיבה זו כ 230 תיקים הנוגעים ליהדות הולנד. ארבעים ושניים מהתיקים הללו סרוקים למחשב והעיון בהם הוא על צג המחשב בלבד.

שנים: 1922-1980

נושאים מרכזיים: תיקי חטיבה KKL5 של הקרן הקיימת לישראל עוסקים בנושאים כגון חשבונות הקשורים בפעילות הקק"ל בהולנד, תעמולה בהולנד, הסתדרות, שליחויות צירים ופעילויותיהם, חוברות מידע להולנד, מפעלים, פעילות נוער של הקק"ל בהולנד, תרומות עצים, הכשרות קרקע, אמצעי קיבוץ.

כמות החומר הנוגע להולנד בחטיבה זו היא רבה ומעידה על פעילות עניפה של הקרן הקיימת בקרב יהודי הולנד וכן על פעילותם החשובה של יהודי הולנד במסגרת הקרן הקיימת לישראל בבניין ארץ ישראל.

פרט לחטיבה KKL5 של הקרן הקיימת, קיימות גם חטיבות KKL1 ו KKL2 שמכילות את תיקי הקרן הקיימת בהולנד. חטיבות אלו שייכות ללשכות הקק"ל אשר ישבו בהולנד ומתוכן התבצעה מרבית פעילות המוסד בהולנד. חטיבות אלה אינן ממוחשבות והחיפוש בהן הוא ידני בלבד. (ראה פרק המלצות ומסקנות).

KH4- קרן היסוד, הלשכה הראשית ירושלים

קרן היסוד או המגבית המאוחדת לישראל, הקרן הלאומית לבניין ארץ ישראל והמוסד הכספי המרכזי של התנועה הציונית העולמית ולאחר מכן של הסוכנות היהודית. הקרן נוסדה בלונדון בשנת 1920 על פי החלטת הוועידה הציונית ונרשמה כחברה באנגליה ב-1921.
בתקופת המנדט הבריטי הייתה קרן היסוד הזרוע הכספית של הישוב ומימנה את הוצאות העלייה, הקליטה, ההתיישבות, הביטחון, הבניין וכן מפעלים כלכליים מרכזיים כמו חברת החשמל.
מאז קום המדינה התרכזה הקרן במימון העלייה, הקליטה וההתיישבות.

בחטיבה זו כ 95 תיקים הנוגעים ליהדות הולנד. התיקים ממוחשבים, אך אינם סרוקים למחשב והעיון בהם הוא בצורה ידנית בלבד.

שנים: 1921-1968

נושאים מרכזיים: תיקי חטיבת KH4 הנוגעים ליהדות הולנד ולפעילות קרן היסוד בהולנד מכילים חומר בנוגע לסניף הקרן בהולנד, מגבית הנער, המגבית המאוחדת בהולנד, חומר תעמולה, קטעי עיתונות וכרוזים שונים.

תיקי חטיבה זו הנוגעים בהולנד מעידים על פעילות עניפה של הקרן בשנים של לפני ואחרי קום מדינת ישראל כלומר מימון פעילות בקרב יהדות הולנד כמו גם שיתוף בעליית יהודים מהולנד לישראל.

בנוסף לכך, קיימת חטיבה KH9- קרן היסוד, הלשכה בהולנד, אמסטרדם, אשר הינה חטיבה שאינה ממוחשבת כלל וחיפוש בתיקיה הינו ידני בלבד בקטלוגים או בכרטיסיות של החטיבה.

J24 – ארגון עולי הולנד

J24 הינה חטיבה המקיפה את פעילותו של ארגון עולי הולנד החל משנות העשרים של המאה ה- ועד לשנות השישים של המאה ה-20. בחטיבה ישנם כ 440 תיקים ממוחשבים אך לא סרוקים והעיון בתיקים הינו עיון ידני.

שנים: 1920-1960

נושאים מרכזיים: התכתבויות כלליות ופרטיות, דו"חות והתכתבויות עם עליית הנוער, בקשות לתמיכה מהארגון, תנועות נוער כגון "הבונים הולנד", ענייני עלייה וסרטיפיקטים, הסתדרות החלוץ בהולנד, חיפוש קרובים, הוועד הראשי לאגודת הציונים בהולנד, רשימות ניצולים, נספים ומחנות במלחמת העולם השנייה, הנהלת הארגון תקנון ודו"חות כספיים, אישים מרכזים כגון לייב דה לאו, מרים דה לאו גרזון וזיגפריד הופיין, העברות הון, קטעי עיתונות ותעודות שונות.

חטיבה J24 מתעדת את פעילות אירגון עולי הולנד למען יהדות הולנד בישראל בעיקר וכן למען יהדות הולנד באופו כללי. כיום זהו כנראה הארכיון המסודר היחידי של ארגון עולי הולנד והוא מהווה עדות חיה לפעילות העניפה שביצע הארגון בקרב יוצאי הולנד. חבל כי המשך הארכיון לא השתמר בצורה טובה שכן זוהי עדות ממשית לפעילות יהודי הולנד והתארגנותם במדינת ישראל.

S- מחלקות הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות בארץ ישראל

ההסתדרות הציונית הוקמה על ידי בנימין זאב הרצל ב-1897, עם הקמת הקונגרס הציוני הראשון בבאזל. מטרת הגוף, כפי שהוגדרה ב"תוכנית באזל", היא להגשים את הרעיון הציוני , וביתר פירוט, "להקים לעם ישראל בית-מולדת בארץ ישראל".. בתחילה פעלה ההסתדרות הציונית להכרת אומות העולם ברעיון הציוני ולביסוס ההתיישבות בא"י. לצורך זה הקימה מכשירים פיננסיים, כמו אוצר התיישבות היהודים והקרן הקיימת לישראל (קק"ל). בימי מלחה"ע הראשונה הקימה ההסתדרות הציונית משרד קישור בקופנהגן, שכן דנמרק הייתה נייטרלית. בעקבות הצהרת בלפור (1917) הקימה ההסתדרות הציונית את הסוכנות היהודית לא"י כזרוע המתאמת בינה לבין שלטונות המנדט. ב-1920 הקימה את קרן היסוד, לגיוס כספים למפעל ההתיישבות, ובחרה את חיים ויצמן לעמוד בראשה. עד הקמת המדינה הייתה הנהלת ההסתדרות הציונית מעין "ממשלה שבדרך" ומחלקותיה השונות היוו את "משרדי הממשל".

חטיבות S הינן חטיבות של מחלקות הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית בארץ ישראל. חטיבות אלה כוללות את המחלקה לארגון, המחלקה המדינית, המחלקות לעליית הנוער ולנוער החלוץ ועוד.

בתיקי חטיבות S השונות, ניתן למצוא חומר רב המתייחס ליהדות הולנד וליהודים הולנדים. החומר נאמד במאות תיקים, אשר מהווים עדות חשובה לפעילות ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית בקרב הקהילה ההולנדית.

להלן פירוט עיקר חטיבות S הממוחשבות המכילות חומר הנוגע ליהדות הולנד: (מסודר עפ"י מספר התיק בסדר עולה)

S3- לשכת העלייה, חיפה- תיק אחד ובו רשימה של הולנדים ניצולי ברגן בלזן. 1945 (ממוחשב אך לא סרוק)

S5- המחלקה לאירגון- כשישים תיקים הנוגעים ליהדות הולנד. עיקר החומר המצוי בתיקי המחלקה לארגון והנוגעים להולנד וליהודי הולנד עוסק בעיקר סביב הנושאים הבאים: הקונגרס הציוני בהולנד, פועלי ציון, מצב היהודים בהולנד, ארגוני נוער, קרן היסוד, מפעלי השקל, פעילות קרן היסוד בהולנד ופרוטוקולי ישיבות הנוגעות ליהדות הולנד. שנים: 1935-1970 (ממוחשב, לא סרוק)

S6- המחלקה לעלייה- כחמישים תיקים הנוגעים ליהדות הולנד, מתוכם ארבעה סרוקים למחשב והעיון בהם הוא על צג המחשב בלבד. עיקר החומר המצוי בתיקי החטיבה והנוגע ליהדות וליהודי הולנד, עוסק בנושאים הבאים: הכשרה, החלוץ, עלייה-רשיונות,רשימות שמיות ועליית סקטורים, המשרד הארצישראלי בהולנד, קשר עם ארגון עולי הולנד. מתיקי חטיבה זו עולים פרטים חשובים על עליית יהודים מהולנד ועל מאמצי עלייה מהולנד בשנים שלפני ואחרי קום מדינת ישראל, על ידי המחלקה לעלייה . שנים: 1930-1962

S7- המשרד המרכזי ליישוב יהודי גרמניה בארץ- תשעה עשר תיקים הנוגעים ליהדות הולנד כאשר כולם ממוחשבים וסרוקים למחשב והעיון בהם הוא על צג המחשב בלבד. עיקר החומר הנוגע ליהדות הולנד המצוי בחטיבה זו עוסק בנושאי הכשרה, מצב היהודים בהולנד, עליית ילדים ונער, המשרד המרכזי בהולנד. שנים: 1933- 1952.

S15- המחלקה להתיישבות חקלאית- כשלושה עשר תיקים, כאשר שניים מהם ממוחשבים וסרוקים למחשב והעיון בהם הוא על צג המחשב בלבד. עיקר החומר המצוי בחטיבה והנוגע ליהדות הולנד עוסק בנושאים הבאים: התיישבות קבוצות הולנדיים, קק"ל וחלוצים הולנדיים, חינוך והכשרה חקלאית בהולנד. מתיקי מחלקה זו עולה תמונה של התיישבות והכשרה של קבוצות יהודים הולנדיים ברץ ישראל ובהולנד בשנים של לפני פרוץ מלחמת העולם השניה ובעיקר בשנות העשרים של המאה ה-20. שנים: 1919-1929.

S23- מחלקת ההסברה- ארבעה תיקים בחטיבה הנוגעים ליהדות הולנד והעוסקים בעיקר בקשר עם ארגון עולי הולנד, התנועה הציונית בהולנד ודיווח על המתרחש בהולנד ועל מצבם של היהודים שם בעיקר בשנות מלחמת העולם השנייה. שנים: 1940-1950 (ממוחשב לא סרוק)

S25- המחלקה המדינית- כעשרים תיקים, כולם ממוחשבים וסרוקים למחשב והעיון בהם הוא על גבי צג המחשב בלבד. עיקר החומר הנוגע ליהדות הולנד המצוי בחטיבה זו עוסק בפעילות ציונית בהולנד, פעילות קרן היסוד בהולנד, קיום קשרים עם המשרד הארצישראלי ברוטרדם, דיווח על מצב יהודי הולנד וידיעות מהולנד תחת הכיבוש הנאצי וכן תקצירים ותרגומים מהעיתונות ההולנדית הנוגעים ליהדות הולנד ולפעילות הציונית בה. שנים: 1924-1948.

S26- וועד ההצלה- בחטיבה זו שלושה תיקים בלבד הנוגעים ליהדות הולנד. אולם, כל שלושת התיקים חסומים לעיון בשל צנעת הפרט. בארכיון הציוני ישנן מספר חטיבות ומספר תיקים אשר לא ניתן לעיין בהם ללא אישור מיוחד או שלא ניתן לעיין בהם כלל וזאת משום שהם חסומים לעיון בשל צנעת הפרט או בשל גורמים נוספים. בפרק ההערות והמסקנות ארחיב יותר על הנושא. התיקים בחטיבה זו עוסקים בבקשות סיוע מהולנד, דו"חות על יהודים הולנדים שגורשו ונספו והתכתבויות בנוגע לשואת יהודי הולנד. 1944-1945. (ממוחשב לא סרוק)

S32- המחלקה לנוער והחלוץ- כעשרים ושישה תיקים הנוגעים ליהדות וליהודי הולנד ועוסקים בעיקר בנושאים כגון ארגונים חלוציים והקשרים ביניהם, החלוץ בהולנד, תנועת הבונים בהולנד, תנועות נוער דתיות, הכשרות, עליית ילדים ונוער ופעילות סטודנטים. שנים: 1939-1962. (ממוחשב, לא סרוק).

S75- המחלקה לעליית ילדים ונוער- כעשרים וחמישה תיקים מתוכם תשעה תיקים סגורים לעיון בשל צנעת הפרט, כאשר ניתן לעיתים לפתוח אותם באישור מיוחד. תיקים אשר סגורים לעיון בחטיבה זו מכילים בדרך כלל חומר אישי על הילדים המועמדים לעלייה. עוד על נושא הגבלת העיון בפרק ההערות והמסקנות. תיקי חטיבה זו הנוגעים לקשרי עליית הנוער עם יהדות הולנד עוסקים בעיקר בנושאים של בתי יתומים, מועמדים לעלייה (בדר"כ תיקים סגורים), איסוף כספים למען עליית הנוער, הוועדה ההולנדית באמסטרדם (תיק סגור) ותרומות מגורמים שונים. תיקי חטיבה זו, יחדיו עם תיקי חטיבה L58 (המשרד הקונטיננטלי של עליית הנוער- פריס ז'נבה), נותנים מידע חשוב על התנהלות עליית הנער מהולנד בשנים שלפני קום המדינה ובעשוריה הראשונים של המדינה. בנוסף על כך קיימת חטיבה S119- חטיבת התיעוד של עליית הנוער בה מופעים מסמכים נוספים הנוגעים למוסדות ילדים ונוער בהולנד ורשמים של הנרייטה סאלד בנושאים הקשורים לעליית ילדים ונוער מהולנד. שנים: 1935-1949 (ממוחשב לא סרוק).

S86- המדור לשליחים- שמונה תיקים הנוגעים ליהדות וליהודי הולנד והעוקים בעיקר בנושאי המשלחת הארצישראלית בהולנד, דיווחים של שליחים בהולנד, פעילות שליחים עם קרן היסוד, פעילות עם עליית הנוער. שנים: 1929-1957. (ממוחשב, לא סרוק).

לשכות ראשי ההסתדרות והסוכנות ולשכות ראשי מחלקות

S53- לשכת אליעזר קפלן- שמונה תיקים הנוגעים ליהדות הולנד כאשר כולם סרוקים למחשב והעיון בהם הוא על צג המחשב בלבד. הנושאים העיקריים הינם מגביות שונות בהולנד, עבודה ציונית בקרב יהודי הולנד, מצב יהודי הולנד וסיוע ליהודי הולנד בעיקר בשנים שלאחר סיום מלחמת העולם השניה, השבת רכוש שנגזל והעברות כספים שונות. שנים: 1938-1948.

S65- לשכת משה שרת- שני תיקים העוסקים בעיקר בנושאי עלייה וקליט מהולנד ופעילות הסוכנות היהודית בהולנד. שנים: 1961-1964 (ממוחשב, לא סרוק).

S62- לשכת לואי אריה פינקוס- שבעה תיקים הנוגעים ליהודי ויהדות הולנד והעוסקים בעיקר בנושאי ההסתדרות הציונית, המגבית בהולנד, קשר עם ארגון עולי הולנד. שנים: 1965-1971 (ממוחשב לא סרוק).

S46- לשכת יצחק גרינבויים (ראש המחלקה לעלייה ועבודה)- תיק אחד העוסק ביהודי ויהדות הולנד והעוקב אחר מצבם של יהודי הולנד בשנות מלחמת העולם השניה. 1942 (ממוחשב לא סרוק).

S64- לשכת צבי לוריא (ראש המחלקה לאירגון)- אחד עשר תיקים הקשורים ליהודי וליהדות הולנד והעוסקים בעיקרם בפעילות התנועה הציונית בהולנד ובפעילות מחלקת העלייה בהולנד. שנים: 1956-1968. (ממוחשב לא סרוק).

S115- לשכת משה קול (ראש המחלקה לילדים ולנוער)- שני תיקים העוסקים בעיקר בפעילות עליית הנוער בהולנד והעלאת קבוצות נוער מהולנד וכן בפעילות ההסתדרות הציונית בקרב יהדות הולנד. שנים: 1947-1961. (ממוחשב לא סרוק).

Z-המשרדים המרכזיים של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות בחו"ל

Z2- המשרד הציוני המרכזי- קלן- שישה תיקים, כולם ממוחשבים וסרוקים למחשב והעיון בהם הוא על צג המחשב בלבד. מקור התיקים במיקרופילם. כל התיקים עוסקים בפעילויות ברית הציונים בהולנד בעשור הראשון של המאה העשרים. שנים: 1907-1911.

Z5- משרדי הנהלת הסוכנות היהודית בארה"ב, ניו-יורק- שני תיקים העוסקים במצבם של היהודים בהולנד ובמיוחד חולים פסיכיאטרים וכאלה החיים מתחת לקו העוני. בנוסף בחטיבה תיק העוסק בקשר בין ה Claims Conference לבין יהודי הולנד. שנים: 1946-1949. (ממוחשב, לא סרוק).

Z6- לשכת נחום גולדמן, ז'נבה, ניו יורק- שישה תיקים (מתוכם ארבעה לא מתוארכים) העוסקים בדיווח על היהודים בהולנד, על חיי הקהילה היהודיים בהולנד, פעילות התנועה הציונית ועל תביעות של יהודים הולנדים נגד גרמניה.

L- משרדי משנה של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית ומוסדות שנוסדו ביוזמתן

L2- המשרד הארצישראלי: יפו, תל-אביב, ירושלים- כשלושה תיקים בחטיבה זו העוסקים בפעילות בקרב יהודי ויהדות הולנד. תיקים אלה עוסקים בעיקר בנושאי יפוש קרובים, פעילות החלוץ בהולנד והתכתבויות שונות הנוגעות ליהודי ויהדות הולנד- בעיקר בעשור השני של המאה העשרים. שנים: 1916- 1919 (ממוחשב, לא סרוק).

L3, L4- וועד הצירים ביפו ובירושלים- שלושה תיקים העוסקים בעיקרם בפעילות ההסתדרות הציונית בהולנד ובפעילות הסתדרות המזרחי בהולנד. שנים: 1918-1920 (ממוחשב, לא סרוק).

L6- לשכת ההסתדרות הציונית בקופנהאגן- כעשרים תיקים הנוגעים לנושאי יהודים הולנדים ויהדות הולנד. כל התיקים סרוקים למחשב והעיון בהם הוא על צג המחשב בלבד. מתוקף היות הלשכה המאחז העיקרי של ההסתדרות הציונית בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עסקה הלשכה במגוון נושאים הקשורים גם ליהדות הולנד ובהם דיווחים על מצב היהודים בהולנד, התכתבויות עם הפדרציה הציונית בהולנד וכן התכתבויות עם גורמים יהודיים וציונים אחרים בהולנד. שנים: 1915-1919.

L9- נשיאת הוועד הפועל הציוני, פריס- חמישה תיקים הנוגעים לנושא יהדות ויהודי הולנד, בעיקר משנות העשרים ותחילת השלושים של המאה העשרים. עיקר החומר עוסק בפעילות החלוץ בהולנד, פעילות קרן היסוד ונושאים הנוגעים לציונות ולתנועות ציוניות בהולנד. שנים: 1926-1933 (ממוחשב, לא סרוק).

L18- חברת הכשרת היישוב בארץ ישראל- שלושה תיקים המתארים את הקשר בין הכשרת חברת הכשרת היישוב לבין יהודים הולנדים בדבר קרקעות וכן בדבר ייסוד אגודת "נטעים". שנים 1912-1923 (ממוחשב, לא סרוק)

L58-המשרד הקונטיננטלי של עליית הנער: פריס, ז'נבה- כארבעים ושניים תיקים בחטיבה זו הנוגעים ליהודי הולנד. מתוך תיקים אלה, שלושה סגורים לעיון בשל צנעת הפרט ובהם חומר הנוגע לרשימות ילדים שהגיעו מהולנד ורשימות ילדים מ Zandvoort. פרט עוסקים התיקים בענייני הכשרת ילדים ונוער לעלייה בהולנד, אישורי יציאה, בתי ילדים, OPK, התכתבויות שונות בעניין העלאת קבוצות ילדים ונוער מהולנד ופעילות עליית הנוער בהולנד. כפי שכבר נכתב, חטיבה L58, יחד עם חטיבה S75, נותנות מידע חשוב ובעל משמעות רבה בנוגע להתנהלות מפעל עליית הנער מהולנד בשנים שלפני קום המדינה ובעשורים הראשונים לקיום המדינה. בתיקי חטיבות אלה מצוי מידע רב על העלאת ילדים מהולנד, במיוחד בסיום מלחמת העולם השניה ובשנים לאחריה. חשוב לבקש לבדוק שוב את נושא התיקים הסגורים שכן ייתכן ובשל הזמן הרב שעבר, ניתן יהיה לבקש בחינה מחודשת של התיקים ובכך לפתוח את אפשרויות העיון בהם מחדש (עוד על כך בפרק ההערות והמסקנות) שנים: 1942-1954. (ממוחשב, לא סרוק).

J- היישוב היהודי בארץ (מוסדות אירגונים, מקומות יישוב)

בתוך קבוצת חטיבות אלה מצויה גם חטיבת J24-אירגון עולי הולנד, שעליה נכתב כבר בתחילתו של דו"ח זה. פרט לחטיבה J24 מצויות בקבוצה זו מעט חטיבות ממוחשבות בהן חומר רלוונטי ליהדות הולנד, אולם חשוב לציין כאן את חטיבה J112- The Jerusalem Post שבה קיים תיק אחד הקשור להולנד ובו קטעי עיתונות של ה JP על הולנד בשנים 1938-1956. מבין קטעי העיתונות ניתן למצוא מכתבים, הודעות לעיתונות וכתבות בנוגע ליהדות הולנד. תיק זה חשוב ביותר שכן הוא נותן מידע מאוד חשוב על כיצד נתפס המצב בהולנד בעיניים רחוקות יותר, ובעיקר בשנות מלחמת העולם השנייה. ניתן למצוא בתיק כתבות על חיסול יהדות הולנד (22 אוק' 1943), יתומים אחרי המלחמה, חיפוש ילדים שהוסתרו וכדומה. חשוב לציין כי הכתבות בתיק אינן הכתבות המקוריות וכי הצילום שלהן הוא לא תמיד באיכות גבוהה, אולם למרות זאת זהו תיק בעל חשיבות רבה ביותר.

בנוסף על כך ניתן למצוא בקבוצת חטיבות אלה גם את חטיבה J1- הוועד הלאומי של כנסת ישראל (כולל הוועד הזמני) בה ישנם שלושה תיקים הנוגעים ליהדות הולנד ובהם מידע על מצב הפליטים בהולנד כולל דו"ח על הפליטים שהוגש לחבר הלאומים, וכן דו"חות כלליים יותר על מצב היהודים בהולנד. שנים: 1935-1939 (ממוחשב, לא סרוק).

F- ארכיונים ושרידי ארכיונים של ההסתדרויות הציוניות הארציות ואוספי תעודות לתולדות הציונות בארצות שונות

באוסף חטיבות זה נמצאת חטיבה F5- ארכיון ההסתדרות הציונית בהולנד, ארכיון הפדרציה ותנועות ציוניות בהולנד. זוהי חטיבה גדולה מאוד, אך היא אינה ממוחשבת כלל. חטיבה זו מכילה 13.7 מטר של חומר ארכיוני שמוערך בכחמש מאות תיקים (כשמונים ארגזים של חומר). החיפוש בחטיבה זו הוא ידני בלבד ודרך כרטסת תיקים. פרט לחטיבה F5, שכאמור אינה ממוחשבת, ניתן למצוא באוסף חטיבות זה גם את חטיבה F49-ויצ"ו, הסתדרות עולמית לנשים ציוניות- הנהלה. בחטיבה זו עשרים ואחד תיקים הנוגעים בנושאים הקשורים ליהדות הולנד בהם פעילות ויצ"ו בהולנד, פעילות לאחר המלחמה, טיפול בעולים מהולנד וענייני פעילות נוספים. שנים: 1930-1970. חטיבה זו כן ממוחשבת אולם מסמכיה אינם סרוקים למחשב.

A- ארכיונים אישיים

בארכיון הציוני המרכזי, נמצאים למעלה מ- 1,000 ארכיונים פרטיים של אישים שפעלו למען התנועה הציונית ולמען פיתוחן של ארץ ישראל ומדינת ישראל. חלקם של הארכיונים הינם קטנים מאוד (החל מתיק בודד) ואילו חלקם גדולים מאוד (עד מאות ארגזים). לא כל הארכיונים הפרטיים ממוחשבים, אולם מאלה שכן ניתן למצוא גם כאלה הקשורים ליהדות הולנד ביניהם גם:

A15- מכס בודנהיימר- חטיבה זו כוללת ארבעים וחמישה תיקים הקשורים ליהדות הולנד ועוסקים בעיקר בהתכתבויות שונות עם אישים מרכזיים ביהדות הולנד. שנים: 1895-1937. (ממוחשב, לא סרוק).

A107- ארתור רופין- חמישה תיקים הנוגעים לנושאי הולנד ויהדות הולנד ובעיקרם עוסקים במכירת קרקעות להולנדים מטעם הכשרת הישוב, השקעות הון הולנדיות בא"י, רשמים משהייה בקרב הקהילה היהודית בהולנד וכן דו"ח של יוליוס ברגר בדבר עבודתו בין יהודי הולנד.

A121- יעקובוס קאן- שבעה עשר תיקים הנוגעים ליהדות הולנד ביניהם תיקים העוסקים בנושאי ההסתדרות הציונית בהולנד, ועד העזרה היהודית ההולנדית, תמיכה בנפגעי מלחמת העולם הראשונה, סקירת עיתונים יהודיים בהולנד, התכתבויות עם גופים ציוניים בהולנד. שנים: 1913-1939 (ממוחשב, לא סרוק)

חשוב לציין כי משום שלא כל הארכיונים הפרטיים ממוחשבים, רק מעבר מדוקדק על פריטי הארכיונים הפרטיים יוכל לנפק תמונה ברורה ומסודרת בנוגע להתייחסות ליהדות הולנד בארכיונים הפרטיים.

BK- ספרים, PR-כתבי עת

ספריית הארכיון הציוני מכילה יותר מ-65,000 ספרים בשפות שונות העוסקים בתולדות הציונות ובתולדות ארץ-ישראל בעת החדשה. בנוסף על כך, כוללת הספרייה גם ספרות ארכיונית.
ספריית הארכיון הינה ספריית עיון בלבד ואין אפשרות לשאול ממנה ספרים. כיום רק חלק קטן ביותר של הספרייה ושל מאגר כתבי העת ממוחשב וחיפוש בספרייה מתבצע על ידי כרטיסיות באופן ידני. בספרייה מאות ספרים הנוגעים ליהדות הולנד כמו גם כתבי עת (בניהם HATIKWA, HAZIONI, ITO וכדומה), אולם רק חלק קטן מאוד מהם נמצא על המחשב. כיום ניתן למצוא ברשימה ממוחשבת רק עשרות בודדות של ספרים ואילו חיפוש השאר הינו דרך כרטיסיות בספרייה.

סיכום

הארכיון הציוני הוא ללא ספק אחד הארכיונים החשובים הקיימים כיום במדינת ישראל. הוא מאגד בתוכו ארכיונים של מוסדות ציוניים ואישים שפעלו למען העם היהודי בשנים שלפני, ואחרי הקמת מדינת ישראל. על ידי כך מצליח הארכיון לספר את סיפורה של התנועה הציונית מאז הקמתה ועד לשנים המאוחרות של המאה העשרים. מתוך כך עולה גם סיפורה של הקהילה היהודית ההולנדית ופעילותה בשנים אלו, הן למען הציונות וארץ ישראל והן פעילויות שנעשו למענה, במיוחד בשנות מלחמת העולם השניה ולאחריה. בנוסף על כך משתמש הארכיון הציוני כיום בטכנולוגיה חדישה אשר מאפשרת גישה נוחה וחופשית לחומר הנמצא בו למען יוכלו כמה שיותר חוקרים ומתעניינים להשתמש ולעיין בתיקים. סריקת מסמכים למחשב מאפשרת ליותר מחוקר אחד להשתמש בו זמנית בתיק מסוים בעל עניין ובכך מבטלת זמני המתנה לתיקים אשר גרמו לעיתים לעיכובים. בנוסף, אתר האינטרנט החדש של הארכיון שהושק בתחילת אוקטובר 2004 מהווה פריצת דרך בארכיונים בארץ שכן הוא מאפשר גישה מרחוק לאוספי הארכיון ואף מאפשר לעיתים עיון פיזי בחומרים מבלי להגיע לארכיון עצמו. עובדה זו מקלה עד מאוד על החיפוש והעיון בחומר ומאפשרת גם לגורמים מחוץ לארץ ליהנות מאוספי הארכיון. יחד עם זאת, חובה לציין כי לעיתים קריאת המסמכים הנמצאים בתיקים הסרוקים של הארכיון, היא קשה מאוד עד בלתי אפשרית בעליל בשל איכות סריקה נמוכה (שלעיתים נובעת מאיכות הדפסה מקורית נמוכה), דבר המצריך עיון בחומר המקורי, דבר שלא תמיד אפשרי.
למרות שחומר רב הקיים בארכיון הציוני הינו חומר ממוחשב אשר ניתן לבצע בו חיפוש על גבי המחשב, עדיין קיים חומר רב מאוד שאינו ממוחשב ובעל עניין רב מאוד. בדו"ח זה סקרתי כמעט אך ורק חומר ממוחשב שכן מעבר על חומר שאינו ממוחשב יארך זמן רב מאוד ויש להקציב לכך כמה חוקרים וכמות זמן רבה עד מאוד (לפחות שלושה חודשי עבודה מלאים לשלושה חוקרים). אחת החטיבות החשובות ביותר הנוגעות ליהדות הולנד ואשר אינה ממוחשבת כלל הינה חטיבה F5, חטיבת הפדרציה היהודית בהולנד אשר מכילה כחמש מאות תיקים עם חומר רב בנושא. לדעתי יש חשיבות רבה במחשוב חומר זה ובהבאתו לידיעת כל העוסקים והמתעניינים ביהדות הולנד ובקשריה עם ציונות. ישנן חטיבות חשובות נוספות שאינן ממוחשבות בארכיון הציוני ויש להן קשר הדוק ליהדות הולנד ובניהן ניתן למשל למצוא את חטיבה L-51, בנק אנגלו פלסטינה, שלא רק שהינה חטיבה חשובה באופן כללי שכן היא מתארת את התנהלותו של בנק, אלא היא מהווה עדות חשובה למען יהודי הולנד אשר השקיעו את כספיהם בבנק זה מטעמים ציוניים וטעמים שונים ועל פי החשד כספיהם ורכושם לא הושב להם מעולם.
הגבלות עיון: כפי שנכתב בפירוט החטיבות, ישנם תיקים שונים בארכיון הציוני אשר יש עליהם הגבלות עיון מסיבות שונות בהן פרק זמן קצר או צנעת הפרט. אין ספק שנתונים אישיים על ילדים ואנשים צריכים להישאר חסויים בשל צנעת הפרט, אולם ישנם מקרים בהם עבר זמן רב מאוד מאז תקופתו של התיק ועל כן יש לבצע בחינה מחודשת של ההגבלות הללו בכדי לבדוק האם ישנה אפשרות כן לפתוח את התיקים לעיונם של חוקרים ומתעניינים בתחום. ברור לי כי הגבלות אלה נוצרו על מנת להגן על אותם אלו אשר פרטיהם כתובים בתיק, אולם לדעתי, בשל הזמן הרב שעבר, ניתן לעשות בחינה של התיקים בכדי לבדוק אפשרויות פתיחת התיקים לכל ציבור החוקרים למען יוכלו לקבל מידע נוסף בעל ערך על תחום חקירתם.
שת"פ עם גורמים בארכיון הציוני ועם גורמים חיצוניים: מספר אישים כבר הביעו נכונותם לסייע בהמשך חקירת החומר המצוי בארכיון הציוני. אחד מהם הינו דר' היימן אשר היה בשעתו מנהל הארכיון והינו מומחה בכל הקשור ליהדות הולנד. דר' היימן הביע נכונות לסייע בכל דרך אפשרית לשם השלמת דו"ח הארכיון, כולל החטיבות הלא ממוחשבות. גם הגב' חווה דינר, שהינה מתנדבת בארכיון הציוני ובעלת ידע רב לגבי המצוי בארכיון בנושאי יהדות הולנד, הביעה נכונות רבה לסייע להמשך המחקר החשוב שיביא לידיעת חוקרים ומתעניינים, בארץ ובחו"ל את החומר הרב הקיים בארכיון הציוני אשר מצייר תמונה נרחבת לגבי פעילות מוסדות ציונים ואישי מפתח בציונות בקרב יהדות הולנד ופעילות יהדות הולנד למען הציונות.

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

כתובת: ת.ד. 39077, ירושלים 91390

מיקום: מתחם גבעת רם. האוניברסיטה העברית.

קריית היי טק 3/4

טלפון:02-6586249

פקס: 02-6535426

דוא"ל: archives@vms.huji.ac.il

אתר אינטרנט: http://sites.huji.ac.il/archives

שעות פתיחה: ימי א'-ה' 8.15-15.15

רקע

הארכיון הוקם באופן רשמי בשנת 1969 אך כבר משנת 1938 החל לאסוף חומר הנוגע לקהילות יהודיות ברחבי העולם תחת השם: הארכיון הכללי ההיסטורי היהודי. בוועד חבר הנאמנים יש נציגים של ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית, האגודה ההיסטורית בישראל, האקדמיה הישראלית למדעים ולמדעי הרוח, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן. מטרת הארכיון ליצור שרשרת שלמה של תיעוד היסטורי המייצג את העבר הקולקטיבי של העם היהודי, דהיינו ארכיון לאומי יהודי. הארכיון מוסד ציבורי ללא מטרות רווח.

באתר הארכיון ניתן לקבל מידע לפי ארצות ותיאור כללי של האוסף.

בארכיון שלוש סוגי חומר:

חומר מקורי, תיעוד של חומר ארכיוני על יהודים, בעיקר בארכיונים לא יהודיים ומיקרופילמים. הארכיון מקוטלג על פי מיקום גיאוגרפי, לפי ארצות (לפי הגבולות שהיו קיימים בין מלחמת העולם הראשונה והשניה) ובכל ארץ לפי קהילה. החומר הנוגע ליהדות הולנד מקוטלג גם הוא עפ"י המיקום הגיאוגרפי כאשר ישנו חומר גם באוספים פרטיים כאשר את רשימת האוספים הללו ניתן למצוא באתר האינטרנט של הארכיון. לא כל האוספים מקוטלגים עד הסוף ולכן הגישה אליהם מוגבלת

זמינות וקטלוג

הקטלוג הינו בכרטסות ואינו ממוחשב כלל.

החומר

חלקו של החומר הנוגע ליהדות הולנד מכיל מסמכים מקוריים כאשר כמות חומר זה הינה מועטת ביותר ונמצאת בדרך כלל באוספים הפרטיים. מרבית החומר הינו חומר מועתק ומצולם כאשר הכמות המוערכת היא באלפי תיקים. תיקים אלה בעיקרם צילומי מסמכים מארכיונים רשמיים שונים בהולנד כגון ארכיון הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, כאשר תיאור התיקים בשפת המקור.

החומר הנוגע ליהדות הולנד המצוי בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי מכיל חומר רב אשר באמצעותו ניתן לקבל תמונה על חיי היום יום של הקהילות היהודיות בהולנד החל מחתונות וכתובות וכלה בצוואות ומודעות אבל. החומר הארכיוני מכיל פנקסי קהילות, ספרי מוהלים, ספרי תקנות של הקהילה ועניינים משפטיים שונים.

התקופה בה עוסק החומר: החל מן המאה ה-17 וכלה במאה ה-20.

עד היום (קיץ 2007) ניתן למצוא ברשימת האוספים הפרטיים שעל האתר 2 אישים:

גרסטנפלד, רפאל, המאה העשרים. פעיל ציבורי בארגונים שונים באמסטרדם ובין היתר באגוד:

‘Het Verbond” תיק 221) (צריך לבקש רשות כדי לעיין בתיק)

פרינס, איזאק ה. אמסטרדם-ירושלים, עותקים של מסמכים על יהודים בהולנד ובלגיה מהמאות ה-16 ועד המאה העשרים (תיק 87)

עדיין אין תיאור של תוכן התיקים על האתר (חלק מהתיקים של אישים אחרים מארצות אחרות) כבר עובדו וניתן לקרוא תיאור על האתר בפורמט PDF

בארכיון מעבדים חומר של ארגונים בינלאומיים ובתוכם ניתן גם לקבל מידע על הולנד בהקשר הארגונים האלה. לדוגמא: ה Conference on Jewish Material Claims against Germany (Claims Conference) . לארגון זה יש הרבה קבצים פתוחים לקהל. הקבצים מכסים תיקים מ-1945 ועד 1982 בכ400 מכלים . הקבצים האלה קיימים כקובצי וורד ועם הפונקציה של "חיפוש" ניתן לחפש חומר על הולנד, או לעבור על המסמכים האלה בארכיון. דיסק עם רשימת תוכן הקבצים והקבצים עצמם ניתן לרכוש בארכיון ולמרכז לחקר יהדות הולנד יש העתק של דיסק זה מעודכן עד יולי 2007 וניתן לעיין בו בספריה (נספח 1). המסמכים של ארגון נוסף ה Jewish Colonization Association כרגע בטיפול ולכן העיון בארכיון מוגבל לעת עתה

הארכיון סובל ממחסור במשאבים. התקצוב העיקרי בא מממשלת ישראל ולכן מבקשים תרומות ותמיכה כספית מארגונים ויחידים בארץ ובעולם

המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון

כתובת: קהילת קיוב 17 ת"א

טלפון: 03-6452974

פקס: 03-6452975

דוא"ל: lavoninst@amalnet.k12

אתר אינטרנט (חדש: 2007):

Yeda.amalnet.k12.il/lavoninstitute

שעות פתיחה: ב',ג',ד' 9:00- 15:00

רקע (עדכון על התיאור- ראה באתר המכון)

במטרה לחקור ולתעד באור מדעי ומוסמך את תולדותיה של תנועת העבודה בארץ, החליטה ההסתדרות להקים את מכון לבון. עם הקמת המכון רוכזו תחת קורת גג אחת ארכיון העבודה וספריית סירקין והופקדו בידיו הפעילויות המחקריות והרעיוניות של תנועת העבודה בארץ וקשרי הגומלין עם תנועות הפועלים בעולם.

המכון פועל כעמותה ציבורית והוא מנוהל ע"י מועצה ציבורית אשר לצידה פועלת מועצה מדעית אשר מתפקידה להתוות את המסגרות ונושאי המחקר בהם הוא עוסק.

הארכיון: ארכיון לבון מבוסס בעיקרו על גנזיו של ארכיון העבודה שנצברו מאז הקמתו בראשית שנות השלושים. הארכיון, שמייסדיו ייחסו לו חשיבות מרכזית באיסוף, תיעוד וחקר תולדות תנועת העבודה הציונית, הפך ברבות השנים לאחד הארכיונים החשובים בתחום זה. הארכיון משרת חוקרים ובעלי עניין בתולדות תנועת העבודה והתפתחותה בארץ ובחו"ל. בארכיון ניתן למצוא חומר מוסדי של ההסתדרות על מוסדותיה השונים מיום היווסדה ב 1920 ועד ימינו, מסמכים של תנועות פועלים בארץ ובעולם וכן חומר ארכיוני של ארגונים, זרמים ומפלגות פועלים בארץ ובתפוצות. כמו כן ניתן למצוא בארכיון מאות ארכיונים ואוספים אישיים של אישים בולטים בתנועת העבודה בארץ ובחו"ל וביניהם ברל כצנלסון, חיים ארלוזורוב, יצחק בן צבי, זלמן שז"ר ואחרים.

הסיפרייה: עם ההחלטה על הקמת מכון לבון הוחלט לרכז במסגרתו את ספריית ארכיון העבודה וספריית סירקין לספרייה אחת שתשמש אוסף מרכזי בתחום תנועת העבודה בישראל ובתפוצות. אוסף הספרייה מכיל אלפי פריטים הוסקים בתנועת העבודה בארץ, תנועת העבודה היהודית בתפוצות,ציונות, כתבי עת ופרסומים של קהילות יהודיות בתפוצות, עיתונים של ארגונים ציוניים מראשית התהוותם, ועוד.

זמינות וקיטלוג

החומר בארכיון לבון כמו גם בסיפרייה הינו ממוחשב וניתן, על ידי הקשת מילות מפתח, לבצע חיפוש מהיר בין תיקי הארכיון והכותרים בסיפרייה. אולם, בארכיון עמדת מחשב אחת בלבד והיא נמצאת בפינת היעץ כך שהחיפוש אינו מתבצע על ידי החוקר כי אם על ידי עובדי הארכיון, עובדה אשר עלולה לסרבל מעט את החיפוש בתיקים. יחד עם זאת יש לציין כי עובדי הארכיון מהווים עזר רב והם מסייעים בכל פנייה ושאלה. הוצאת התיקים והספרים עצמם הינה מיידית אם כי ישנם תיקים אשר לא ממוקמים בבניין הארכיון ובכדי לעיין בהם יש להזמין מראש את החומר ולהמתין מספר ימים עד אשר יובאו התיקים לארכיון עצמו. חלקו של החומר מצוי על גבי מיקרופילם, ולא בתיקי מקור כאשר בכל סרט מיקרופילם מצויים מספר תיקים (בסלילים ישנים ישנה בעייתיות בעיון שכן מספרי התיקים לא מצויינים על המסמך עצמו). בארכיון לבון שתי עמדות צפייה במיקרופילם.

החומר

מטרתו של מחקר זה היא לחשוף את החומר הקיים על יהדות הולנד בארכיונים בארץ ובכלל זה גם בארכיון לבון לחקר תנועת העבודה. בארכיון ניתן למצוא חומר רב הנוגע להולנד, אך בחלקו אין הוא עוסק בקשרים עם יהדות הולנד או פעילותה כי אם עוסק בחלקו הגדול בקשרים עם תנועות עבודה, הסתדרויות ואיגודים מקצועיים, לאו דווקא יהודיים, בהולנד.

החומר הנוגע ליהדות הולנד מוערך בכמאה תיקים ועוד כמה עשרות כותרים. למרות שהחומר אינו רב מבחינה כמותית, מבחינה איכותית הוא בעל משמעות וחשיבות רבה עד מאוד שכן הוא מהווה עדות חשובה לפעילות ארגונים ציוניים וההסתדרות הציונית בהולנד, בעיקר בשנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, אך גם בזמן המלחמה ובשנים הראשונות שלאחריה.

בארכיון לבון נמצא אוסף ארכיון החלוץ אשר פוצל וחלקו השני מצוי בארכיון יד טבנקין. מעיון בשני חלקי הארכיון עולה תמונה ברורה ובהירה לגבי פעילות תנועת החלוץ בהולנד והתמודדותה עם שיניים היסטוריים שונים במשך שנות פעילותה בהולנד. חוקר אשר מעוניין לקבל את המידע על פעילות תנועת החלוץ בהולנד, יטב לו אם ישלב בין שני ארכיונים אלה על מנת לקבל את התמונה הברורה ביותר.

בנוסף על ארכיון החלוץ ניתן למצוא חומר נוסף הנמצא בחפיפה עם ארכיון יד טבנקין כגון חומר על תנועת הבונים. אכן מירב החומר בנושא נמצא בארכיון יד טבנקין, אך שילוב בין שני הארכיונים יביא לתוצאה שלמה יותר ומעמיקה הרבה יותר.

נושאי התיקים:

פועלי ציון

תיקי חטיבות פועלי ציון והמפלגות המאוחדות הקשורים בפעילות בהולנד מתארים את פעילות גופים אלה עד אמצע שנות השלושים של המאה העשרים ומכילים דו"חות שנתיים וחליפת מכתבים בין מפלגת פועלי ציון בהולנד לבין סניפים בארצות נוספות ובין גורמים ציוניים נוספים. כמו כן מכילים תיקים אלה הסכמים עם איגוד הציונים ההולנדים NZB על איחוד המפלגות וכן מכילים התכתבויות פרטיות בנוגע לעליית יהודים מהולנד לישראל (פועלי ציון שמאל). מעיון במסמכי החטיבות עולה תאור היחסים בין הפלגים הציונים השונים בהולנד וכן בין סניפי פועלי ציון בארצות נוספות בשנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. שפות: הולנדית, גרמנית ואנגלית. שנים: 1915-1937

החלוץ

כפי שכבר נכתב בהקדמה, ארכיון אוסף החלוץ פוצל בין ארכיון יד טבנקין ובין ארכיון לבון ובמחקר מעמיק על הנושא יש לשלב בין שני הארכיונים בכדי לקבל תמונה מלאה ומושלמת.

התיקים הנמצאים בחטיבות העוסקות בתנועת החלוץ בהולנד שייכים בחלקם ללשכת הקשר של החלוץ העולמי בז'נבה, שוויץ ומכילים תכתובות עם חברי התנועה בהם אורי כוכבא, שושו יואכים, ברם פייר, הורסו האופטמן ואחרים. כמו כן מכילים התיקים תכתובות בנושא עליית הנוער עם מנהלת עליית הנוער בהולנד, הכשרה , מועמדים לעלייה לארץ ישראל מהולנד, דו"חות על השמדת היהודים בהולנד, דו"חות מווסטרבורק וכן דו"חות על מצב היהודים בהולנד לאחר השחרור. כמו כן ניתן למצוא בתיקי חטיבות החלוץ גם פרוטוקולים של ישיבות החלוץ בהולנד.

מהמסמכים הנוגעים לפעילות החלוץ בהולנד בשנות השלושים המאוחרות של המאה ה-20, עולה תמונה ברורה המציגה קשיים רבים שהוערמו על ידי השלטונות ההולנדיים בכל הנוגע לכניסתם של מדריכים ושליחים של החלוץ להולנד לשם קיום פעילות שוטפת. יחד עם זאת ניתן לראות כי נעשו מאמצים רבים להמשיך ולקיים את מוסד השליחים של החלוץ בהולנד על ידי מסגרות שונות וכן את ההכשרות החקלאיות בצל המלחמה והקשיים שהוערמו. כמו כן ניתן לראות במסמכי חטיבות החלוץ בארכיון לבון מאמצים וניסיונות מיזוג עם תנועות ציוניות נוספות לשם הצגת חזית מאוחדת, כגון חברת העולים.

מרבית החומר מצוי על מיקרופילם והעיון בתיקים הינו בשתי עמדות הצפייה הנמצאות בארכיון. רמת הצילום למיקרופילם אינה גבוהה, דבר המקשה עיתים את הצפייה בחומר. בנוסף לכך, היות וסלילי המיקרופילם המכילים את תיקים אלו הינם סלילים ישנים הרי שמספרי התיקים אינם מופיעים על המסמכים עצמם, דבר המגביר את הקושי בצפייה בתיקים.

שנים: 1919-1945 שפות: גרמנית, הולנדית, אנגלית ועברית

תנועת הבונים

גם בארכיון לבון ניתן למצוא חומר העוסק בתנועת הנוער "הבונים דרור" שפעלה הולנד. בארכיון ארבעה תיקים בלבד העוסקים במרכז התנועה בהולנד ובעיקר בתכתובת בנוגע לפעילות התנועה בהולנד. שנים: 1952-1960. למרות שהחומר הוא מועט באופן יחסי לחומר על הבונים המצוי בארכיון יד טבנקין, ייתכן והוא יוכל לסייע במלאכת הקטלוג של החומר המצוי ביד טבנקין שכן מסמכי הבונים משנים אלו הנמצאים ביד טבנקין אינם מסודרים ואינם מקוטלגים ועל כן תיקי ארכיון לבון יכולים אולי להוות נקודת התחלה טובה לקטלוג מסת החומר המצויה ביד טבנקין.

תיקי החטיבה לא מצויים פיזית בארכיון לבון ועל כן יש להזמינם כמה ימים מראש בכדי לעיין בהם.

הוועד הפועל של הסתדרות

מרבית החומר המצוי בתיקי חטיבות הוועד הפועל של ההסתדרות העוסק בהולנד, הינו תכתובות ומסמכים הנוגעים לאגודות מקצועיות בהולנד, לאו דווקא של יהודים ועוסק בפעילויות האיגודים והקשרים בניהם החל משנות השלושים של המאה ה-20 ועד שנות השבעים. בין השאר ניתן למצוא התכתבויות עם האגודות המקצועיות בנושאים פוליטיים ודו"חות של ועדי איגוד והקשרים בין הקבוצות השונות בהולנד ובארץ ישראל.

יחד עם זאת, ניתן למצוא חומר על קשרים שהתקיימו בין מזכירות הוועד הפועל ובין מרכז החלוץ בהולנד וכן חומר על קשרים עם פועלי ציון. תיקים אלה מכילים תכתובות ודו"חות רבים אשר בחלקם מהווים כפילות לחטיבות החלוץ ופועלי ציון.

אחד הפריטים המעניינים בתיקי חטיבת הוועד הפועל של ההסתדרות הינו תיקי חטיבת "הוועד הציבורי להוקרת העם ההולנדי". הוועד הציבורי להוקרת העם ההולנדי הוקם לאחר שהולנד סירבה לממש את האמברגו העולמי שהוטל על מדינת ישראל לאחר מלחמת יום כיפור ובכך הפכה לידידתה הקרובה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית. למרות שתיקים אלה, אין להם קשר ישיר ליהדות הולנד, מעניין לראות את התכתובות השונות בנושא ועל ידי כך להבין אולי את המיתוס שנרקם סביב הולנד כתומכת נלהבת בעם היהודי. מבין המסמכים בתיקים אלה ניתן למצוא מכתבי תודה לעם ההולנדי ש"תומך במדינת ישראל מאז ומעולם כמו גם שתמך בעם היהודי בתקופת השואה ועשה הכל כדי להצילו ממכונת המוות הנאצית......."

שפות: אנגלית, עברית, גרמנית והולנדית

אוסף תעודות, דו"חות ומסמכים מתקופת השואה

כחלק מארכיון לבון ניתן למצוא מספר מועט יחסית של תעודות ומסמכים מתקופת השואה כגון דו"חות של אישים שונים על הנעשה בוורוקדורפ werkdorp)) באותה תקופה וכן מאמרים שונים המתייחסים למלחמת העולם השנייה ולשואה בהולנד כגון מאמרים על אחריות היודנראט ומאמרים על מצב היהודים. בנוסף על כך ניתן למצוא תעודות אישיות שונות ומסמכים אישיים של יהודים שחיו בהולנד בתקופת השואה כגון מסמכים של אסירים בווסטרבורק דוגמת האסיר ח' קלמר ששהה בווסטרבורק ואסירים נוספים.

אוסף זה הוא קטן יחסית והחומר בו מועט אך בעל חשיבות רבה ביותר.

כתבי עת, תצלומים וספרים

בארכיון מכון לבון כעשרים ושניים כותרי כתבי עת יהודיים אשר יצאו בהולנד ועסקו בפעילות הקהילה היהודית בהולנד כאשר חלקם מכיל מספר כרכים המתפרסים על פני כמה שנים ואילו חלקם מכיל כרך אחד בלבד. דוגמאות לכותרים אלה הינם: "ידיעות החלוץ בהולנד", "דבר החלוצים",Hanoar Haoved, Koemie Orie, "הסתדרות החלוץ", "משמר הבונה", "איחוד הבונים" (1937-1963).

שפות כתבי העת הינן הולנדית וגרמנית בעיקר.

בארכיון ניתן למצוא גם מקבץ זעום של ספרות העוסקת בפעילות יהדות הולנד. מחיפוש שנערך נמצאו כשלושה עשר כותרים העוסקים בעיקר בנושאי פעילות החלוץ בהולנד, פעילויות של תנועות נוער וכן הצלת ילדים בתקופת השואה. מרבית הספרים בשפה ההולנדית ומיעוטם בעברית ובאנגלית.

ארכיון התצלומים במכון לבון מכיל קובץ קטן בן כעשר תמונות המתארות בעיקר את הכשרת החלוץ בהולנד.

סיכום

כפי שנכתב בהקדמה, החומר המתאר את פעילות יהדות הולנד הקיים בארכיון לבון איננו רב מבחינה כמותית, אולם יש לו ערך רב מבחינה איכותית. המסמכים הקיימים בארכיון, לא רק שמהווים תמונה בפני עצמם על מצב יהדות הולנד מזווית תנועת העבודה, אלא גם מהווים חלקים בפזל אשר מהווה הוא בסופו של דבר את התמונה השלמה. כדוגמא לכך ניתן לראות את פיצול אוסף ארכיון החלוץ בין מכון לבון ובין ארכיון יד טבנקין שרק על ידי שילוב שני מקורות אלה תוכל להתקבל התמונה כולה. דוגמא נוספת הינה החומר הקיים על תנועת הבונים אשר חלקו קיים בארכיון לבון ואילו חלקו האחר מצוי בארכיון יד טבנקין. לשאלתי מדוע פוצלו הארכיונים נעניתי כי זו הייתה ההחלטה ואין אני באה לשנותה, אולם חשוב להם לחוקרים, מתעניינים וסטודנטים העוסקים בהיסטוריה של יהדות הולנד שידעו כי ישנם נושאים אשר ניתן לראות אותם בארכיון אחד ואילו באחרים ניתן יהיה לעיין רק בארכיון השני. על כן, לשם קבלת תמונה מעמיקה יותר, יש לעשות שילוב בין הארכיונים השונים.
למרות שהחיפוש בארכיון אינו עצמאי, אלא מתבצע על ידי עובדי הארכיון, פשוט מאוד לנווט בין כותריו שכן עובדי הארכיון מהווים עזר רב ומוכנים לסייע בכל שאלה, פנייה או קושייה. בנוסף על כך, במרבית המקרים הוצאת התיקים הינה מידית ואין צורך בהמתנה מרובה לשם עיון.
את החומר הארכיוני ניתן למצוא בתיקים כחומר מקורי או על גבי סלילי מיקרופילם כאשר בכל סליל מספר תיקים. לרוֹב העיון במיקרופילם הינו נח אולם בסלילים ישנים ישנה בעייתיות בעיון שכן מספרי התיקים לא צוינו על המסמך עצמו, דבר המקשה על העיון. בארכיון לבון שתי עמדות צפייה במיקרופילם.

הארכיון לתולדות ההגנה

כתובת: שדרות רוטשילד 23

תל אביב 66882

טלפונים: 03-5660395; 03-5606066; 03-5603715

פקס: 03-5661208

דוא"ל: haganah_arch@mailto.mod.gov.il

אתר אינטרנט: http://www.archives.mod.gov.il/default_h.asp

שעות פתיחה:

ימי א'-ה' מ- 8.00 עד 16.00

ימי ב', ד' עד 18.00 בתיאום מראש

ימי ו', שבתות וחגים סגור

רקע

הארכיון לתולדות "ההגנה" פועל במסגרת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. הארכיון הוקם בראשית שנות השבעים של המאה העשרים, והתבסס בתחילה על התיעוד שנאסף לצורך כתיבת ספר תולדות ההגנה (כרכים א-ג, 1954-1972). תיעוד זה, שכלל בעיקר עדויות של חברי "ההגנה", אורגן, קוטלג והוכנס לתיקים, ומהווה מאז מרכיב חשוב בארכיון. במהלך השנים נוסף לארכיון תיעוד רב ומגוון, הכולל חלקים נרחבים מארכיון שירות הידיעות (ש"י) של "ההגנה" על מחלקותיו השונות (ערבים, פורשים, קומוניסטים ובריטים); אוסף מסמכים של המוסד לעליה ב; מסמכים רבים מארכיון המחלקה לחקירות פליליות (C.I.D) של משטרת המנדט; עדויות של חברי "ההגנה" על פעילותם בארגון; תצלומים של חברי "ההגנה" בפעילויות שונות כגון אימונים, מסדרים, סיורים וטיולים, ומבצעי התיישבות והעפלה; וכן מפות, תרשימים, כרוזים ועלונים.

זמינות וקיטלוג

בחיפוש פשוט בארכיון דרך האתר תחת המונח "הולנד" מקבלים 62 פריטים וניתן להדפיסם. כך שיש כבר מושג במה להתמקד כשמבקרים בארכיון.

החומר

עבור יהדות הולנד הנושא המרכזי הוא תקופת העלייה המחתרתית

סיכום

היות ולפרויקט היה תאריך סיום לא נערך ביקור במקום, אך חשוב לציין את הארכיון ומעיון באתר מקבלים בהחלט מידע רב

אוסף וינר, אוניברסיטת ת"א

כתובת: אוניברסיטת תל אביב

הספרייה המרכזית ע"ש אליאס סורסקי.אוסף וינר

ת.ד. 39038 תל אביב 61930

מיקום האוסף: בניין גרוס (מאחורי הספרייה המרכזית)

טלפון: 03-6407832

פקס: 03-6407833

דוא"ל: wiener@tauex.tau.ac.il

אתר אינטרנט: http://www.tau.ac.il/cenlib/wiener

הערה כללית: בגלל בעיות הנדסיות חמורות בנין גרוס סגור לקהל מיוני 2004 ועד היום. הספרייה מחפשת תורמים כדי לשקם את הבניין

רקע

האוסף הוקם בשנת 1933 באמסטרדם על ידי דר' אלפרד וינר. האוסף מהווה מקור יחיד במינו לחומרים העוסקים בנושא הרייך השלישי, אירופה בין המלחמות והשואה. האוסף מציג תיעוד מפורט של התקופה, כפי שאספו ד"ר אלפרד וינר ועוזריו מתחילת עליית הנאציזם באירופה. באוסף כ 150,000 פרסומים וכמליון מאמרים הקשורים לנושאי עליית הנאצים באירופה. פרט לכך נמצאים בארכיון ארגזים המכילים חומר תעמולה, עיתונים מן התקופה ועדויות. החומר המצוי באוסף לא היה ממוחשב בכלל.

החל מיוני 2004 סגור בניין אוסף וינר בשל כשלים הנדסיים בבניין ונכון לבדיקה שנעשתה, אין עוד תאריך פתיחה משוער. אי לכך לא ניתן להגיע למסמכי האוסף ולעיין בהם בחופשיות. את חלקו הקטן של החומר ניתן לחפש דרך תכנת א' של האוניברסיטה ודרך אתר האינטרנט של האוסף אך, כאמור, מרבית החומר אינו ממוחשב.

במסגרת המחקר, ולאחר קביעת פגישה מראש, נמצא חומר יחסית רב על הולנד והוא מוערך בכמות של כארבעה מדפי מאמרים ומסמכים. עוד ישנם חומרי תעמולה מהולנד, עדויות על מיקרופילם וכתריסר עיתונים הולנדיים משנות השלושים והארבעים של המאה ה-20. אולם, משום שלא היה ניתן לעיין באופן פיזי בחומר הארכיוני לא הושלמה הבדיקה בארכיון זה .

עדכון

זמינות וקטלוג

אתר האוסף חודש. התחילו למחשב את כרטסת הקטלוגים. כמות הספרים והפמפלטים גודל כל הזמן (באוסף יש יותר מ-10000 פריטים, מחציתם מהאוסף המקורי) באוסף ניתן לחפש דרך הקטלוג של הספרייה המרכזית והפריטים שבאוסף סומנו ב-WI. לא כל הספרים כבר ממוחשבים (נכון לקיץ 2007 יש כ-78583 פריטים מקוטלגים)

החומר

ספרים ופמפלטים (ראה סעיף זמינות וקיטלוג).

בנוסף יש אוסף דיגיטלי של דוקומנטים וחומר מודפס מהאוסף על האתר. הגישה לאוסף זה אפשרי רק עם סיסמה של אוניברסיטת תל אביב. חלק מהחומר הארכיוני ממוחשב ולכל קופסה יש מספר מערכת נפרד. יש אוסף של כתבי עת היסטוריים. חלק מהאוסף על מיקרופילם ומיקרופיש כבר הוכנס למחשב

סיכום

ללא ספק עושים מאמצים גדולים למחשב את אוסף וינר כדי שהגישה תהיה לפחות פתוחה לקהל דרך אתר הספרייה והקטלוג הממוחשב. כאשר יימצאו תקציבים ישקמו את הבניין בו מאוחסן האוסף כדי שחוקרים יכולים לעיין בחומר במקום.

יד יצחק בן-צבי

כתובת: רחוב אברבנאל 12, רחביה, ירושלים 91076 ת"ד 7660 ירושלים

כתובת הספרייה: מרכז רחביה, רחוב אברבנאל 12 או אבן עזרא 13 ירושלים

טלפון: 02-5398888

טלפון ספרייה: 02-5398811

פקס: 02-5638310

פקס ספרייה: 02-5398210

דוא"ל: ybz@ybz.org.il

דוא"ל ספרייה: mbz@cc.huji.ac.il

אתר אינטרנט: http://www.ybz.org.il

שעות פתיחה: ימים א'-ה': 09:00-17:00 (בחודש אוגוסט עד לשעה 15:45).

הערות כלליות:

הספרייה מיועדת לחוקרים, סטודנטים ותלמידי תיכון בכיתות י"א-י"ב הכותבים גיאוטופ וכל המתעניינים בנושאי ארץ-ישראל ויהודי ספרד והמזרח. הספרייה משמשת כספריית עיון בלבד ובצידה מכונת צילום לשימוש קהל הקוראים.

המבקרים בספרייה מתבקשים להציג תעודת זהות או כל תעודה מזהה אחרת.

רקע

יד בן-צבי הינו מוסד מחקר ומוסד חינוכי, הפועל על-פי "חוק יד בן-צבי תשכ"ט" (1969). על-פי החוק תפקידי המוסד הם:

חקר תולדות ארץ-ישראל והנחלתם לציבור הרחב;

חקר ירושלים והנחלת זיקת עם ישראל אליה;

חקר קהילות ישראל במזרח;

בשלושים השנים האחרונות הפכה ה"יד" לגוף המוביל בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל. בבית הנשיא, בשכונת רחביה בירושלים, נמצאים מכוני המחקר, הספרייה ובית הוצאת ספרים, שבו רואים אור עשרות ספרים בשנה, וכן כתבי העת: "קתדרה", "פעמים" ו"עת-מול". לצידם פועלים המרכז ללימודי ארץ-ישראל המקיים עשרות קורסים וכנסים למבוגרים ברחבי הארץ, ומרכז רחל ינאית ללימודי ירושלים, העורך סיורים מודרכים לקבוצות נוער ולעולים.

ספריית יד יצחק ב-צבי כוללת שתי ספריות שאוחדו: ספריית המכון לחקר קהילות ישראל

במזרח וספריית המכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה.

ספריית המכון לחקר קהילות ישראל במזרח נוסדה עוד בימיו של הנשיא יצחק בן-צבי ז"ל וביוזמתו. היא שוכנה באוניברסיטה העברית בירושלים ורק בשנת 1972 הועברה למרכז יד יצחק בן-צבי אשר ברחביה.

ספריית המכון לחקר ארץ-ישראל נוסדה אחרי מותו של הנשיא כזיכרון לפעלו בתחומים של חקר ארץ-ישראל ויהודי התפוצות.

זמינות וקטלוג

ספריית יד בן-צבי ממוחשבת ברובה, בתוכנת ALEPH. בימים אלה מושקע מאמץ רב במטרה להשלים את מחשוב הקטלוג.

הספרייה שוכנת בבית-דירות והיא ספרייה אינטימית ולא גדולה במיוחד והשירות לציבור הניתן בספרייה הוא יוצא מגדר הרגיל ותמיד קיימת נכונות מצד עובדי הספרייה לעזור לבאי הספרייה וגם מנהלת הספרייה עזרה לי בחיפוש חומר העוסק ביהדות הולנד בתוך כתבי-היד בספרייה אך לא מצאה כלום בספרייה עצמה קיימים שלושה מסופי מחשב לשימוש הציבור הרחב וניתן לחפש חומר לפי מספר קטיגוריות שונות כגון כותר (כת), נושא (נש), מחבר (מח) וכדומה בעברית ובאנגלית.

החומר

חיפוש חומר הנוגע ליהדות הולנד נעשה במחשב לפי נושא (נש=הולנד).

החומר בספרייה העוסק ביהדות הולנד איננו רב וכיאה לספרייה העוסקת ביהודי ספרד והמזרח, הרי שמרבית החומר בספרייה העוסק ביהדות הולנד נוגע לקהילה היהודית הספרדית-פורטוגזית בהולנד ובמושבותיה שבאיים האנטיליים וכן בקהילות היהודיות הספרדיות-פורטוגזיות בארצות השכנות להולנד ושהייתה להן זיקה לקהילה היהודית הספרדית-פורטוגזית בהולנד, כגון הקהילות היהודיות הספרדיות-פורטוגזיות בפלנדריה (בלגיה) ובהמבורג שבצפון גרמניה.

את כל החומר העוסק ביהדות הולנד ניתן למצוא על המדפים העוסקים בעדות ישראל שהקוד שלהם הוא XIV (ספרות רומיות) ויהדות הולנד נמצאת בערך Md והחומר בנושא כולל בערך 75 ספרים וחוברות.

בארכיון נמצאו פנקסי הפקידים והאמרכלים מאמסטרדם (סגורים בכספת). מאלה חיבר יד בן צבי עד עתה 3 כרכים : אגרות הפקידים והאמרכלים מאמסטרדם, תקפ"ו-תקפ"ז, תקפ"ח, תקפ"ט.

רשימה של הפנקסים הנוספים הנמצאים בקטלוג מצ"ב (נספח 2)

סיכום

כפי שמצוין למעלה, החומר בספרייה העוסק ביהדות הולנד איננו רב ועיקרו עוסק בקהילה היהודית הספרדית-פורטוגזית בהולנד, במושבותיה ובמדינות השכנות להולנד. פנקסי הפקידים והאמרכלים מאמסטרדם המקוריים חשובים מאד עבור חקר יהדות הולנד. צילומים נמצאים במיקרופילם בספריה הלאומית. .
החיפוש בספרייה הוא עצמאי אך גם היחס כלפי באי הספרייה הוא מעולה והספרייה היא די קטנה ואינטימית.

גנזך המדינה

כתובת: רחוב מקור חיים 35 ירושלים.

טלפונים: 02-5680612, 02-5680680

פקס: 02-5680670

דוא"ל: michals@int.gov.il

אתר אינטרנט: http://www.pmo.gov.il/PMO/PM+Office/Departments/archive.htm

שעות פתיחה: ימים א'-ה' 08:00-17:00

רקע

גנזך המדינה הוא הארכיון הרשמי של מדינת-ישראל. הוא נוסד בשנת 1949, שנה לאחר קום המדינה. תפקידו לשמור על רשומות הממשל בארץ-ישראל, מן התקופה העותומאנית ומתקופת המנדט הבריטי ומוסדות הממשל של מדינת-ישראל. הרשומות של הממשלים הקודמים לא התקבלו באופן שיטתי, מסודר ומאורגן, מאחר שהן הממשל הטורקי והן הממשל הבריטי לא הקפידו להעביר ליורשיהם את רשומותיהם. מרבית הרשומות מתקופת המנדט נמצאו במבנים של הממשל הבריטי ובמבנים נטושים, בעליות-גג ובמרתפים. מקצתן הועברו לארכיון המדינה ומקצתן נשארו בידי המשרדים שהיו זקוקים לחומר. במהלך השנים, הועבר החומר הזה ברובו לארכיון המדינה.

עיקר פעילותו של הארכיון בשנים הראשונות, בניהולה של סופיה יודין, התמקד באיסוף רשומות ובקליטת פרסומי ממשלה.

מספר קטן מאוד של רשומות הממשל העותומאני נשארו בארץ (ארכיון מושל מחוז ירושלים, אכרם ביי 1906-1908, ספרי נפוס, נוטריון ציבורי וכו'). מתקופה זו נשמרו בארכיוני המדינה גם ארכיונים של הקונסוליות הגרמניות והקונסוליה הבריטית בארץ-ישראל. הארכיונים האלה משלימים את הרשומות הממשלתיות מן התקופה העותומאנית.

ארכיון המדינה ערך מבצע צילום נרחב בארכיון הבריטי (.P.R.O ), שבמהלכו צולמו במיקרופילם מרבית תיקי משרד המושבות, משרד החוץ והקבינט המתייחסים לארץ-ישראל.

משרדי הממשלה מפקידים את רשומותיהם בארכיון המדינה כשהן לא נדרשות עוד לצורכי עבודה. בדרך-כלל הפקדה זו מתרחשת 10 או 15 שנה לאחר סגירת התיק. אולם, אין נהלים קבועים להפקדת חומר בארכיון המדינה.

על-פי חוק הארכיונים ותקנותיו ניתנת גישה לכל הרשומות למטרות מחקר. תקופת ההגבלה היא בדרך כלל ל-30 שנה. אולם המשרד שהפקיד את הרשומות רשאי לקבוע תקופות קצרות יותר לתיקים או לסדרות שלמות. רשימות אישיות סגורות ל-70 שנה, רשומות של צה"ל ושל מערכת הביטחון סגורות בדרך כלל ל-50 שנה. פרוטוקולים של ישיבות ממשלה וועדות שרים סגורים ל-40 שנה. פרוטוקולים מוועדות שרים לענייני ביטחון סגורות ל-50 שנה. רשומות של רשויות מקומיות פתוחות לעיון לאחר 20 שנה, ופרוטוקולים מוועדות הכנסת פתוחים לעיון לאחר 25 שנה, להוציא פרוטוקולים של ועדת חוץ וביטחון הסגורים למשך 30 שנה.

רשימות מפורטות וקטלוגים של תוכן החטיבות הפתוחות למחקר, נמצאים באולם הקריאה בארכיון המדינה.

זמינות וקטלוג

כל החומר בארכיון המדינה ממוחשב, מקוטלג וממוספר וחלק מן החומר סרוק במחשב.

התיקים עצמם מחולקים לפי חטיבות ממוספרות שכל חטיבה מסמלת גוף ממלכתי כלשהו (ממשלת המנדט, משרדים ממשלתיים, בתי-משפט ועוד) ונכון להיום, החומר הפתוח לעיונו של הציבור הרחב הוא חומר שיצא בשנת 1975 או קודם לכן.

כפי שכבר צוין קודם לכן, הגנזך פתוח בימים א'-ה' בשעות 08:00-17:00, אולם, הזמנת תיקים לעיון בו ביום היא עד לשעה 11:30 ומשעה זו ואילך, ניתן להזמין תיקים לעיון רק בשביל יום המחרת.

ניתן להזמין תיקים לעיון בהתאם לשעות הבאות:

20 תיקים עד לשעה 09:30 – תיקים אלו יגיעו עד השעה 10:30.

15 תיקים עד לשעה 11:30 – תיקים אלו יגיעו עד השעה 12:30.

ניתן להשאיר הזמנות ליום המחרת או להזמין תיקים יום לפני כן באמצעות פקס או E-MAIL (והגנזך אף ממליץ לנהוג כן).

בכניסה לגנזך יש להפקיד תעודה מזהה ואתה מקבל בתמורה כרטיס משתמש אורח.

השירות שניתן בספריה הוא טוב. ישנן מספר עמדות מחשב וכל אחד רשאי להשתמש במחשבים. ישנן גם שתי עמדות מיקרופילם אך נכון להיום, אין במיקרופילם חומר העוסק ביהדות הולנד.

תוכנת המחשב שבה משתמשים בגנזך המדינה היא מסוג: Oracle Forms Server.

החומר

כאשר מחפשים במחשב בערך "הולנד" בלבד, ניתן למצוא לא מעט חומר בנידון, הן מתקופת המנדט הבריטי והן מן התקופה שלאחר קום המדינה, אולם ברוב המקרים, מדובר בחומר שעוסק בנושאים כמו: קשרים דיפלומטיים, שיתוף-פעולה חקלאי וכיוצא בזה ובמה שנוגע ליהדות הולנד, כמות החומר איננה רבה וניתן למצוא במחשב את החומר העוסק בנידון על-ידי הקשת הערכים הבאים:

"הולנד"<וגם>"יהודי"
"הולנד"<וגם>"יהודים"
"הולנד"<וגם>"יהדות"

להלן רשימת התיקים שבהם יש התייחסות ליהדות הולנד: (נספח 3)

סיכום

כפי שכבר צוין קודם, כמות החומר בגנזך המדינה הנוגע ליהדות הולנד איננו רב אך יש לו משמעות לא מבוטלת אם רוצים לחקור את מה שקרה ליהדות הולנד בשואה וכן, אם רוצים לחקור את הקשר בין יהדות הולנד למדינת-ישראל וגם אם רוצים לחקור את ההתיישבות היהודית במושבות הולנדיות.
החיפוש בארכיון הוא עצמאי אך גם היחס כלפי הקוראים הוא בסדר אך קיים צורך להמתין בערך כשעה מהזמנת התיק עד לקבלתו ולאחר השעה 11:30, ניתן להזמין חומר רק עבור יום המחרת. עם זאת, חלק מן התיקים סרוקים דיגיטלית במחשב וניתן לעיין בהם ללא הגבלה.

החומר הנוגע ליהדות הולנד נמצא כולו בתיקים שמיעוטם סרוק דיגיטלית במחשב. ישנן עמדות מיקרופילם אך אין חומר במיקרופילם הקשור ליהדות הולנד.

מכון ז'בוטינסקי בישראל

כתובת: רח' המלך ג'ורג' 38, פינת סמטת שבע השקמים

ת.ד.23110, תל אביב 61230

טלפון: 03-5287320, 03-6210611

פקס: 03-5285587

דוא"ל: office@jabotinsky.org

דוא"ל הארכיון: archive@jabotinsky.org

אתר אינטרנט: www.jabotinsky.org

שעות פתיחה: ימי א'-ה' 8.00-16.00

רקע

מכון ז'בוטינסקי בישראל פועל למעלה משישים שנה בטיפוח ובהפצה של מורשת זאב ז'בוטינסקי והתנועה הלאומית

במסגרת המכון יש: ארכיון ובו מאות אלפים מסמכים מקוריים של ז'בוטינסקי, התנועה הלאומית והמחתרות היהודיות שלחמו לשחרור של ארץ ישראל ולהקמת המדינה

לידו יש ספריית עזר לחוקרים

מוזיאון מודרני בו מוצגת תערוכת קבע בנושא: זאב ז'בוטינסקי-מעגל חיים וכן תערוכה מתחלפת "מאסר והגליה"-בתי כלא ומחנות מעצר בארץ ישראל ובאפריקה

מדור למחקר אקדמי והוצאה לאור בפיקוח ועדה אקדמית. הוועדה גם מאשרת מדי שנה מלגות מקרנות המכון לסטודנטים ולחוקרים

הארכיון

מ 1933 התחיל המכון לאסוף תעודות, פרסומים ותצלומים הקשורים בזאב ז'בוטינסקי ובתנועה הרביזיוניסטית. בשנת 1958 הוכר כארכיון היסטורי ציבורי בהתאם לחוק הארכיונים

בארכיון שמורים 366 ארכיונים אישיים של זאב ז'בוטינסקי ובני משפחתו ושל מנהיגי התנועה הרביזיוניסטית (הצה"ר), ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח), תנועת הנוער בית"ר וסניפיה בארץ ובעולם, תנועת העבודה הלאומית, קרן תל-חי, ועדים וליגות (כגון: ליגה עברית ימית, הוועדה לשחרור האומה), תנועת החרות והליכוד. ארכיונים ואוספים של ניל"י, ברית הבריונים, האצל, לח"י, עלייה ב', גולי אפריקה, עולי הגרדום ועוד.

כמו כן שמורים בארכיון אוספים משלימים הכוללים:

תיעוד בעל פה, 550 תיקי עדויות, 1000 קלטות וסלילי רשמקול

390 סרטי מיקרופילם המכילים צילום בטחום של כ30.000 תעודות מאוספי הארכיון, צילומים מארכיונים שונים בארץ ובחו"ל, וצילומי אוסף העיתונות.

כ-35000 תצלומים, 150 סרטים וקלטות וידאו, כ-300 דגלים ומאות בולים

ליד הארכיון פועלת ספריית עיון המכילה 18.000 ספרים, וכ-800 כותרים של כתבי עת עיתונות ופרסומים בנושאי יהדות, ציונות, תולדות ארץ ישראל, התנועה הרביזיוניסתית, מחתרות ועוד

בספרייה שמור אוסף עיתונים וכתבי יד, נדיר ומיוחד של התנועה הרביזיוניסטית בגולה ובארץ ישראל

זמינות וקטלוג

עיון בחומר הארכיוני ובספרייה רק באופן אישי. לרשות המבקרים יש קטלוג ידני לחומר הארכיוני ולספרים ולקטלוג הממוחשב הכולל תמציות מפורטות לתיקים. לתצלומים, לאוספים ולספרים (בשלב ביצוע מתקדם). בעזרת המחשב ניתן לבצע אחזור מידע באמצעות חיפוש בטקסט חופשי ומילות מפתח

עובדי הארכיון יסייעו באיתור החומר המבוקש.

ניתן להזמין עותקים מצולמים של החומר הארכיוני תמורת תשלום.

בדף אתר האינטרנט של הספרייה מופיע מדריך לארכיונים ואוספים: www.jabotinsky.org/archiv

החומר

נערך חיפוש ע"י עובדי הארכיון ואוחזרה רשימה של תיקים הקשורים להתכתבויות של פלוגת בית"ר והצה"ר בהולנד, הליכוד בהולנד, קרן תל-חי הולנד ועוד (כ-25 פריטים) (ראה נספח 4)

סיכום

לחוקר כדאי לבקר באופן אישי בארכיון כדי לעיין במסמכים ולאתר חומר נוסף הקשורים להולנד

ארכיון הקיבוץ הדתי

כתובת: קיבוץ יבנה 79233

טלפון: 08-8548574

פקס: 153506998422

דוא"ל: arckbd@kv-yavne.co.il

אתר אינטרנט: http://www.kdati.org.il

שעות פתיחה: ימי ראשון עד ששי מ-7.00 בבוקר עד 15.00

רקע

ארכיון הקיבוץ הדתי מכיל 60000 קלסרים ובנוסף יש אודיו-ווידיאו טייפים ותמונות. הארכיון מוכר רשמי כארכיון ציבורי. אחסון החומר נעשה לפי הכללים והחוקים הארכיוניים וגם אחזקת ואחזור החומר נמצא במצב מעל הממוצע ורוב החומר ממוחשב בתוכנה ייחודית לארכיונים. בראש הארכיון עומדת וועדה ציבורית של חברי הקיבוץ הדתי וחוקרי אוניברסיטאות

האוספים:

ביוגרפיות/אוטוביוגרפיות:
ארכיונים אישיים
התכתבויות
התכתבויות עם נציגי וחברי התנועה בחו"ל (אירופה, צפון אפריקה, צפון אמריקה) לפני, במשך ואחרי מלחמת העולם השניה על עלית הנוער, ההכשרה, חוות ההכשרה, בני עקיבא, השומר הדתי, ברית החלוצים והפעילות של הפועל המזרחי
מסמכי משרדי הקיבוץ הדתי מ 1931
אוסף מסמכים על הקיבוץ הדתי על הנושאים הבאים:
חברה, דת, חינוך, קודים, תווך, בריאות, מוסדות הקיבוץ הדתי, סמינריונים בני יום, סמינריונים וועידות מיוחדות. אוספי הקיבוץ, עלוני הקיבוץ, כתבי עת וגזרי עיתונות מישראל והתפוצות

אגף ההיסטוריה, מ-1917 והלאה על:

תנועות נוער ותוכניות הכשרה
ניצולי השואה ועליה מאירופה, ארצות הברית, דרום אמריקה ודרום אפריקה
הכפר הדתי עלית הנוער
בני עקיבא בישראל ובתפוצות
ספרוני זיכרון
תנועות המזרחי והפועל המזרחי
מאמרי מחקר אקדמיים
עבודות מחקר של תלמידי תיכון
אוספי תמונות הקשורות למגוון נושאים כגון הקמת יישובים, כנסים, התחלת התנועה, חוות ההכשרה השונות
ספרות יעץ על נושא הציונות הדתית ותנועת הקיבוצים
אוספי היסטוריה שבעל פה: הקלטות של סיפורים אישיים של אנשים שונים והקלטות של כנסים וועידות

זמינות וקטלוג

הקטלוג ממוחשב

החומר

רשימה של התיקים האדמיניסטרטיביים והעבודה הקשורות להולנד (ראה נספח 5).

בנוסף יש המידע הבא

בארכיון [2.4.1 933-68 [4 על הולנד נמצא:

התכתבות אלי דסברג
תדפיס של 1984 Dutch Jewish History
Arbeitsbericht aus Holland
Chaloetsim, Juni 1938
Het joodse en het sociale vraagstuk door F. Bernstein, brochure van de Nederlandse Zionistenbond
Zionisme door dr. Alexander Goldstein
Pamflet, 1945. Comite Palestina tot inzameling van gelden van het Nederlandsch Nationaal Fonds

Hakehilla, orgaan van de Joodse gemeente (NIHS), 21ste jrg. nr. 6, april 1976

Dath Va'aretz. News bulletin of Religious Jewry. March 1942
Zichronoth. Maandelijksche mededeelingen van Zichron Ja'akov, 2e jrg. nr.2 "Sukkoth'
Vereeninging tot vakopleiding van Palestina-pioniers 'Ons werk', in 1938-1939, jaarverslag
Hamizrachi-Hapoel Hamizrachi, brochure
Baderech. Lustrumnummer. Officieel Orgaan van de N.Z.S.O. en leidersorgaan van de Joodse Jeugdfederatie in Nederland, Tiende Jaargang, nr. 3, Sjewat 5695
1939 uitgave van de Tora wa-Awoda beweging
map van Yitschak Asher, van Van Leer.Gedichten van Elie Dasberg uit Verbanning en terugkeer
מכתבים מפלסטינה, אם כן או לא לעלות ארצה
מכתבים בגרמנית אבל כתובים על ניר מכתבים של: Almelosche Cooperatieve Melkinrichting, jaren dertig
התכתבויות של וועדת עלית הנוער
מכתב משבדיה מתנועת החלוצים הדתיים לישראל

ארכיון 2.1 חלק ללא קשר להולנד אבל בתוכו מכתב מ Sally de Beer aan Mrs. Spangenthal-Pinkhov in Amsterdam, December 1933 over Ahawa kinderen

ארכיון של אברהם הלר, היה שליח. המכתבים מכל העולם. באסופה של 1946/47 מכתבים שקשורים ל-500 ילדים מהארגונים: Stichting tot Verzorging van joodse oorlogspleegkinderen
Stichting voor Palestinaopleiding

סיכום:

החומר הנמצא בארכיון יכול למלא פרטים חסרים כאשר עושים מחקר בארכיונים אחרים, ולא עבור מחקר מקיף.

גנזך קדושי השם

מכון לתיעוד, מחקר והנצחה

כתובת: הרב מלצר 15

ת.ד. 242 בני ברק

טלפונים: 03-5703018 03-5795589

פקס: 03-5787442

שעות פתיחה: ימי א',ג',ד', 9.30-15.00 או בתיאום מראש

רקע

גנזך קדושי השם, מרכז לתיעוד הגבורה הרוחנית בימי השואה, הוקם לפני 40 שנה על ידי ההיסטוריון משה פראגר, שעבד תחילה ביד ושם.

הגנזך פונה בעיקר לקהל הדתי, חרדי ומסורתי וממלא נישה עבור הקהל שמעדיף להשאיר דוקומנטים, עדויות וכו' בגנזך שמתרכז בנושאים הקשורים ליהדות האורתודוקסית ועל עזבונות ומורשת של שומרי מצוות. הקהל הרחב יכול לפנות אליהם וייענו באדיבות ובמקצועיות. הגנזך נמצא בתוך כמה חדרים של ה"כולל" של הרב פראגר. בקומה ג' יש ספריה ומחלקת התיעוד, בקומה ד' נמצא הארכיון.

יש להם תוכניות לבנות גנזך מודרני ולהתפתח. מתחילת 2006 עוסק המרכז בפיתוח פרויקט חדש להנצחת חיי הקהילות בהולנד בשיתוף עם ,"קרן מרור". הפרויקט יציג את חייהם של יהודי הולנד לפני המלחמה, במהלכה ולאחריה. במסגרת זו יוקם מאגר מידע שיכלול תמונות. עדויות, מסמכים ופריטים שיש בהם להאיר את ייחודה של הקהילה הדתית בהולנד, נושא שעד כה לא זכה להתייחסות הולמת במחקר ובחינוך. מאגר זה ישרת את ציבור המשתמשים באוצרות "הגנזך" בכלל ויוצאי הולנד בפרט. לפי דף ההסבר על הפרויקט יהווה המאגר:

בסיס לעבודת שורשים של משפחות יוצאי הולנד בעיקר דור שני ושלישי
חומר לפעילות חברתית-חינוכית מתוך דגש על שמירת ערכי אנוש גם בעת מצוקה
הכנת תוכניות לימודים מיוחדות על העמידה היהודית בהולנד
הפקת ספרים ואלבומים לזכר הקהילות בהולנד ולחקר ההיסטוריה
החדרת מודעות הנוער בישראל ליהדות
לאחרונה הם משקיעים הרבה מאמצים להביא את הגנזך למודעות הציבור וארגנו לצורך זה ערב גדול בבנייני האומה.

זמינות וקטלוג

במשך 40 שנות קיום הגנזך אספו הרבה חומר וגם על הולנד. במסגרת הפרויקט הם מתחילים לארגן את מאות התיקים הנמצאים בארכיון ושעדין לא מסודרים וממוכנים כראוי ולהוציא מהם את החומר על יהדות הולנד ולארגן את הכל בקלסרים מיוחדים לפי נושא, לפי סדר כרונולוגי ובמשך הזמן למכן ולסרוק את החומר. לצורך זה הכשירו עובדת כארכיונאית (השתלמה באופן אינטנסיבי בקורסים של גנזך המדינה במשך חודשים).

עד עכשיו היא סידרה 6 תיקים העוסקים בנושאים שונים. היא הדגישה שזאת חלוקה התחלתית. כמו כן יש להם ספריה ובה גם ספרים על יהדות הולנד. אפשר לקבל רשימה מודפסת של כותרי הספרים ושל נושאי התיקים. (פורמט "וורד")

החומר

הקלסר הראשון מכיל גזרי עיתונות לפי כרונולוגיה בעיקר בעברית, יידיש ואנגלית.

הקלסר השני מכיל כותרות עם מאמרים עם נושאים ראשוניים.

קלסרים 3-4 מכילים דוקומנטים וחומר אחר על השואה

קלסר 3

1 ווסטרבורק, ברגן בלזן, הרכבת האבודה,טרכיץ

2 ילדים

3. רבנים ואישים

4 הרב אברהם לויסון, הרב של וסטרבורק, ורעייתו-מסמכים

5. ר' בן ציון מושקוביץ, חזן ראשי באמסטרדם-מסמכים

קלסר 4:

6. תנועת הנוער "השלשלת"

חסידי אומות העולם: הולנד
עבודות ותרגילים
.סיפור חיים (בגוף ראשון)
סיפור חיים
עיונים
מכתבים
(עבור נושאי התיקים ושמות הספרים על יהדות הולנד (ראה נספח 6 )

מאגר תמונות

כמו כן יש במחלקת התיעוד מאגר גדול של תמונות סרוקות שגודל כל הזמן. לתמונות מוסיפים פרטים ונתונים ומשתמשים בתוכנה של חברת אידאה. כרגע יש כבר 295 תמונות על יהדות הולנד עם נתונים מעובדים, אבל במאגר נמצאות (ומתאספות כל הזמן) הרבה יותר תמונות. ראש הפרויקט יושב פעם בשבוע עם מתנדב ממוצא הולנד לפענוח כיתוב התמונות ואז הוא מוסיף את הפרטים אודות התמונות למאגר. ניתן לחפש במאגר לפי נושאים, שמות וכו'.הם פונים אל הקהל להביא תמונות ,סורקים אותם ומיד מחזירים לבעליהם. יש הרבה תמונות מתקופות לפני המלחמה, תמונות היסטוריות רבות של בתי כנסת מכל רחבי הולנד. כמוכן של רבני הולנד כמו הרב מאיר דה הונד.

סיכום

ללא ספק ימצא עוד הרבה חומר על יהדות הולנד בתיקים שלא מעובדים. גב' שרייבר נמצאת שם רק שנה ומעונינת בשיתוף פעולה עם גורמים שיכולים לעזור לה. יש שם עבודה מרובה בסידור ובמיכון התיקים. כרגע אין להם עדין אתר אינטרנט ולכן צריך לגשת לגנזך או לפנות בכתב או טלפונית. חומר על ניצולי השואה ועדויות אלה הנושאים המרכזיים של הגנזך הזה ובעיבוד החומר על יהדות הולנד המרכז לחקר יהדות הולנד יכול להציע שיתוף פעולה ועזרה.

המרכז לחקר יהדות הולנד

כתובת: המרכז לחקר יהדות הולנד, המרכז העולמי למדעי היהדות על-שם יצחק רבין, הר הצופים, האוניברסיטה העברית בירושלים

ירושלים 91905

טלפון: 02-5880242

פקס: 02-5880241

דוא"ל: dutchjew@cc.huji.ac.il

דוא"ל הספרייה: dina.goldschmidt@gmail.com

אתר אינטרנט: http://dutchjewry.net

שעות פתיחה: ימים א', ב', ג'. ד' בשעות 08:00-13:00

רקע

המרכז לחקר יהדות הולנד באוניברסיטה העברית בירושלים מוקדש ללימוד ולמחקר תולדות יהדות הולנד ותרבותה מתחילת התיישבותה במאה השבע עשרה ועד לזמננו. אתגר זה כולל הן את יהדות ספרד והן את יהדות אשכנז – ההיסטוריה החברתית והתרבותית שלהן, ספרותן ועולם המחשבה, האומנות ותולדות המשפחות – כל אלה לא רק של יהודי אמסטרדם אלא גם של הערים הקטנות יותר והכפרים שמחוץ לאמסטרדם.

המרכז פועל ליזום, לקדם ולעודד מחקר בנושא מורשת יהדות הולנד, ומספק כתובת מרכזית לחוקרים בתחום זה. במסגרת המרכז מתאפשר לחוקרים שימוש באוסף הספרייה המקיף והייחודי הכולל אלפי ספרים, כתבי עת ומסמכים. כמו כן, יכולים החוקרים להיעזר בהדרכה או בעצת מומחי המרכז. המרכז הצטרף בשנת 1972 לאוניברסיטה העברית בירושלים כעמותה ללא כוונת רווח שנוסדה בשנת 1968 על-ידי יהודים ממוצא הולנדי החיים בישראל. פעולות המרכז באמצעות מרכז דינור לחקר תולדות ישראל שמטרתו היא לקדם מחקר ופרסומים בנושא ההיסטוריה של היהודים בארץ-ישראל ובתפוצות. מרכז דינור הנו המרכז הגדול ביותר במכון למדעי היהדות.

המרכז לחקר יהדות הולנד פועל תחת פיקוחה של ועדה אקדמית. הוועדה עובדת בשיתוף עם צוות המרכז והתחום האדמיניסטרטיבי והפיננסי מתואמים באמצעות הנהלת חבר הנאמנים.

אגודות הידידים של המרכז לחקר יהדות הולנד פעילות הן בהולנד והן בישראל.

זמינות וקטלוג

הקטלוג של הספריה ממוחשב ונמצא על האתר. ניתן לחפש בו ב-3 שפות (אנגלית, הולנדית ועברית) הפריטים בתוך הקטלוג הוכנסו במשך הרבה שנים באופן ידני ולא קוטלגו לפי הכללים והסטנדרטים של הקטלוגים הממוחשבים המקוונים ולכן התחילו בתיקון הטעויות והוספת פרטים חסרים. בגלל כמות החומר תהליך זה ייקח זמן. לכן החלוקה לפי סוגי פרסומים הינה חלקית, ונותנת תמונה ראשונית בלבד.

החומר

סוג החומר הנמצא (ספרים, כתבי עת, מסמכים ועוד על פי הפירוט הבא):

סך כל הפריטים שיש כעת בקטלוג: מעל 8600 פריטים מכל הסוגים כאשר מתוכם:

ספרים (לפי הערך boek): 3574

מאמרים (לפי הערך artikelen או ( artikel 1025

מכתבים (לפי הערך brieven או brief): 168

מסמכים/תעודות (document): 38

סרטי וידיאו (video): 178

יומנים (dagboek): 30

כתבי-עת (tijdschrift): 152

הרצאות (lezing): 55

שירים (lied): 16

חוברות (לפי הערך brochure או :brochures 642)

ביוגרפיות (לפי הערךlevensverhaal או biografie): 72

התכתבות (correspondentie): 22

עיתונים (לפי הערך blad): 119

עיתונים (לפי הערך krant): 168

ראיונות (לפי הערך interviews או interview): 13

עבודות מחקר (לפי הערך dissertatie: 1, לפי הערך proefschrift: 48, לפי הערך thesis: 10): 59

פרוטוקולים (notulen): 7

מחקרים (onderzoek): 52

גנאולוגיה (genealogie): 206

נאומים (לפי הערךtoespraken או toespraak): 23

נאומים (לפי הערך rede): 42

דיווחים (לפי הערך rapporten או rapport): 27

רשימת שמות (namenlijsten): 4

כתבי עת בזיעור

בספריה יש 113 כתבי עת היסטוריים יהודיים הולנדיים במיקרופיש. רשימת כתבי עת אלה עם תיאור

קצר וציון הכרכים והשנים נמצאת באתר הספרייה

רשימת כתבי-עת כרוכים לפי סדר אלפביתי

Aleh, 1958-2005

Achwa, 1894-1929

Amstelodamum, 1969-2004

,1995-2003 Benjamin

Blanes, 1984-1997

Charief, 1967

Cheroetenoe, 1938-1940

Chiddoesj, 1978-1988

CIDI, 1986-1998

De Centrale, 1987-1997

De Geillustreede Joodse Post, 1921

De Joodse Gids, 1928-1931

De Joodse Jeugd Krant, 1931-1933

De Joodse Kroniek, 1912

De Joodse Wachter

1959-1965, 1975-1989, 1993-1996 (קיים חומר מלפני 1959 אך הוא איננו כרוך וחלק גדול ממנו חסר, חומר משנים 1966-1974 חסר או שאיננו כרוך וקיים גם חומר לא כרוך משנים 1989-1990 וכן, גיליון בודד משנת 1992).

De Lach, 1924-1972

De Opbouw, 1947-1999

De Vrijdagavond, 1924-1933

Die Haagse Jaarboek

1925-1940 (חסרים השנתונים מהשנים 1937 ו-1938), 1982-1993 (חסרים השנתונים מהשנים 1991 ו-1992).

, 2000-2003 Elah

Focus op Israel, 1988-1989

Gesprekken in Israel, 1982/3-1989

Haderech

1984-2004 (הגיליונות מהשנים 1984-1988 אינם כרוכים).

Ha -Ischa

1929-1940 (רק הגיליונות מהשנים 1935 ו-1936 כרוכים. חומר מוקדם יותר ומאוחר יותר איננו כרוך ואינו נמצא במלואו).

Ha Kehilla

1955-1998 (הגיליונות מסוף שנת 1964 עד אמצע שנת 1967 חסרים. הגיליונות משנתונים 1972-1973, 1973-1974, 1974-1975, 1977-1978 אינם כרוכים אך כנראה שאינם חסרים כלום).

Ha Kesjer

1972-1984 (חסר חומר משנת 1978 וחומר מאוחר יותר איננו כרוך).

Ha Lekach, 1910-1912

Ha Mishpacha

1982/3-1986/7 (חומר מאוחר יותר איננו כרוך)

Ha Sjalsjelet

5707 (1946-1947)-5717 (1956-1957), 5728 (1967-1968)-5733 (1972-1973), 5737 (1976-1977)

Het Joodse Weekblad, 1941-1943)

Icodo-Info

1984/5-2004 (חומר מהשנים 1989-1990 איננו כרוך. אין חומר מהשנים 1999-2001).

Informatie, 1972-1982

Israelitische Letterbode, 1876-1886

Israel Magazine, 1990-1994

Jaarboek Amstelodamum

1928, 1934, 1938, 1970, 1978-1982, 1984-1994, 1996-2000, 2002-2006 (מדובר בשנתונים שכל אחד מהם כרוך בכריכה קשה).

Joods Historisch Museum, 1985-2000

Joods Historisch Museum Jaarverslag

1990-1995 (חומר ישן יותר איננו כרוך)

Kadima, 1910-1911

Koemie Orie

1959-1962 (קיים גם חומר מהשנים 1963-1964 אך לא כרוך ולא מלא).

Kolenoe, 1981-1986

Kol Sinai

1982-1987 (קיים גם חומר חדש יותר שאיננו כרוך).

Le Ezrath Ha-Am, 1945

Levend Joods Geloof (LJC)

1968-2005 (קיים גיליון בודד מאוגוסט 1966, חסר חומר משנים 1998-2000).

Lezingen Mekor Chajim, 1887-1899

Libanon, 1908-1914

Meda, 1992-1998

Mikve Israel-Emanuel

1974-1981 (קיים גם חומר מאוחר יותר אך לא כרוך).

Misjpoge

1988-2003 (מדובר בחומר משנים 1988-1990 ומשנים 2000-2003 בלבד. אין חומר מהשנים 1989-1999).

Mizrachie, 1916-1951

Moria, 1947-1948

Nederland Auschwitz Comitee, 1983-1989

Nieuw Israelitisch Weekblad (N.I.W)

1947-2006 (חומר משנים 1957-1958 איננו כרוך)

Nigun

1977-1993 (חסר חומר מהשנים 1979-1980 ומהשנים 1980-1981).

NIW Hanoar

1954-1956 (קיים גם חומר משנים מאוחרות יותר אך הוא איננו כרוך)

OJEC

1985-1989 (קיים גם חומר חלקי משנים מאוחרות יותר אולם לא כרוך)

Ons Amsterdam

1950-2006 (כל החומר משנת 1949 (השנה בה הופיע עיתון זה לראשונה) חסר וכך גם החומר משנים 1951-1953 (למעט הגיליונות מהחודשים אפריל, נובמבר ודצמבר 1953 וגם אלה אינם כרוכים), 1962-1967, 1999-2000).

Ons Contact, 1970-1991

Shalhomo Nieuwsbrief, 1983-1991

Studia Rosenthaliana, 1967-2004

Ter Herkenning, 1985-1998

Teroenga, 1964-1965

Tikvath Israel, 1917-1940

Van Maand Tot Maand, 1966-1998

Zeraim

1971-1986 (חומר מלפני 1971 קיים רק בחלקו ואיננו כרוך, חומר מהשנים 1977-1978 ומהשנים 1980-1982 קיים רק בחלקו ואיננו כרוך, משנים 1983-1984 קיים רק כרך בודד וחומר מאוחר יותר משנת התשמ"ו (1986) קיים רק בחלקו ואיננו כרוך.

לספרייה יש מינוי שוטף על כ-50 כתבי עת. חלק מהם הם המשך של כתבי העת הכרוכים שנזכרו כאן. רשימת כתבי העת השוטפים עוברת שינויים ויתפרסם בעתיד באתר.

גזרי עיתונות מעיתונים הולנדיים עם כתבות על יהדות הולנד נשלחים מהולנד על ידי חוג הידידים בהולנד ומתנדבת מצוות המרכז מכינה מפתח נושאים ומארגנת את האוסף הזה. הנושאים קיימים בספריה כקובץ וורד נפרד המתעדכן לעתים קרובות. המפתח הוא לא חלק מהקטלוג הכללי ולכן לא ניתן לצפייה באתר. בעתיד הנושאים ישולבו בקטלוג.

פריטים הנמצאים בתיקי הארכיונים והנושאים המיוחדים (בכל מיני פורמטים): 3785

פירוט רשימת תיקי הארכיונים ותיקי הנושאים המיוחדים לפי סדר אלפביתי (המספרים בסוגריים מציינים את מספר התיקים הקיימים באותו נושא):

Algemeene Joodse Geschiedenis (2)

Alphen (2)

Antisemitisme (5)

Archief Amsterdam (5)

Archief Denneman (1)

Archief De Jong (2)

Archief De Leeuw (2)

Archief Dora (1)

Archief Hamburger (10)

Archief H. Beem (1)

Archief J.I. De Haan (9)

Archief Salomons (1)

Archieven (3)

Bejaardenzorg (1)

Beth Joles (1)

Biografien krantenartikelen (2)

Chaloetsiem (8)

Chazanut (1)

Demografie (2)

Fotos Memorboek (9)

Frank, Anne (1)

Franse-tijd (emancipatie) (1)

Haboniem (2)

Handel+Industrie (4)

Hebreeuwse Israelische Literatuur (1)

Hoog-Duitse Joden- Gemeente (1)

Huis van Oranje (1)

Illegale Pers (1)

India (2)

Israël (2)

Israelis in Nederland (1)

Jiddisch (1)

Jodendom (5)

Jokos (1)

Joodse Studien (6)

Kolonien (3)

Kunst (4)

Mediene (6)

Na Oorlogse Periode (9)

Nederlanders in Israël (2)

Nederlandse Joden- Algemeen (6)

Nederlandse Olim Organisatie (Irgoen Olei Holland) 1958-1969 (1)

Nederlandse Literatuur (1)

Nederlands Joodse Literatuur (3)

Onderwijs (4)

Oorlogspleegkinderen (3)

Periodieke Economische Rapportage (1)

Personen (11)

Portugese Joden- Gemeente (5)

Psychische Gevolgen van De Tweede Wereld Oorlog (2)

Reform (1)

Tweede Wereld Oorlog (24)

Verenigingen/ Stichtingen/ Welzijns Zorg (7)

Verhouding Joden-Christenen en Islam (4)

Vrouwen (2)

Zionisme (16)

הפריטים שיש בתיקים האלה הוכנסו לקטלוג חוץ מהחומר שיש בארכיונים של אישים מסוימים כגון:

Jacob Israel de Haan ( 23)

יש ארכיון של קלרה אשר פינקהוף שעדיין לא עובד

כמו כן יש תיקים על כל המקומות בהם היו או יש היום קהילות יהודיות. התיקים מסודרים לפי א-ב ובחיפוש בקטלוג לפי שם המקום יש הפניה למספר בתוך כל תיק.

סיכום

כפי שכבר צוין בהתחלה וכפי שניתן לראות בדו"ח, במרכז ליהדות הולנד קיים מגוון גדול ביותר של חומר הנוגע ליהדות הולנד מכל היבט אפשרי.

(2) מרבית החומר במרכז הוא בהולנדית אך ניתן גם למצוא מעט חומר בעברית ובאנגלית.

לאחרונה, נחנך גם אתר אינטרנט חדש של הספרייה שכולל גם את הקטלוג המקוון של הספרייה. (החיפוש אפשרי בעברית, בהולנדית ובאנגלית). נכון להיום האתר הוא בהולנדית בלבד והכוונה שהוא יופיע גם באנגלית ואולי גם בעברית.

(3) המרכז עבר בשנים האחרונות מגבעת-רם להר הצופים והמקום בו נמצאת הספרייה (בקומה ג' של הבניין) היה מיועד תחילה למחסן.בימים אלה הכינו תוכנית של התאמת המקום לספרייה מודרנית ומרכז מולטימדיה עם תקשורת ומחשבים, ומקום לתיקי הארכיונים והנושאים והאוסף בגנאולוגיה הנמצאים כעת בחדרי העבודה של המרכז בקומה א'. לכן הספרייה לא מאורגנת לחלוטין,

דבר שקצת מקשה על חיפוש חומר. עם זאת החומר מקוטלג ברובו הגדול והסגל מוכן

לסייע בחיפוש אחר החומר המבוקש.

יד ושם

כתובת: יד ושם רשות הזיכרון לשואה ולגבורה,

ת"ד 3477 ירושלים 91034

טלפון כללי: 02-6443400

טלפון ארכיון: 02-6443720

טלפון ספריה: 02-6443712

פקס כללי: 02-6443443

פקס ארכיון: 02-6443719

פקס ספריה: 02-6443443

דוא"ל כללי: information.hebrew@yadvashem.org.il

דוא"ל הספרייה: library@yadvashem.org.il

אתר אינטרנט: www.yadvashem.org

שעות פתיחה: ימים א'-ה': 09:00-17:00 בלבד. (ניתן להזמין ספרים ומסמכים באמצעות נציג השירות לקהל של הספרייה עד השעה 15:00 אחר הצהריים).

רקע

יד ושם, רשות זיכרון לשואה ולגבורה, נוסדה בשנת 1953 בחוק של הכנסת. מאז היווסדו בהתאם ל"חוק זיכרון השואה והגבורה-יד ושם", מופקד יד ושם על תיעוד תולדותיו של העם היהודי בתקופת השואה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של כל אחד מששת מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים באמצעות הארכיונים, הספרייה, בית-הספר, המוזיאונים ועל-ידי הכרה בחסידי אומות העולם.

על משכנו בהר הזיכרון בירושלים, יד ושם הוא מארג עצום של עצים ושבילים המובילים למוזיאונים, תערוכות, אנדרטאות, פסלים ומצבות זיכרון.

מקור השם של המוסד נגזר מהפסוק: "ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא ייכרת." (ישעיה, פרק נ"ו, ה')

ספריית יד ושם

ספריית יד ושם שמה לה למטרה לשמש מאגר לכל החומר שראה אור בנושא השואה ובנושאים נלווים.

האוסף, שהוא הגדול מסוגו בעולם, כולל כ-100,000 ספרים ותדפיסי מאמרים וכן למעלה מ-4000 עיתונים וכתבי עת הממוינים על-פי כותר בכל השפות. החטיבות הגדולות ביותר בספרייה הן בגרמנית, אנגלית ועברית ולאחריהן החטיבות בצרפתית, בפולנית ביידיש וברוסית.

כמוכן: עדויות: עשרות אלפי עדויות של ניצולי שואה שנרשמו, הוקלטו או צולמו במצלמת וידאו, בארץ ובמקומות אחרים בעולם. העדים מוסרים את עדויותיהם בשפתם.

מסמכים: כ - 62 מיליון דפים של תיעוד בארבעים שפות, הכוללים ניירות עבודה ומכתבים של פקידים נאצים ופקידים אחרים מכל מדינות אירופה, אוספי תעודות של ארגונים יהודיים, מסמכים אישיים של יהודים כגון דרכונים, מכתבים יומנים וזיכרונות. רשימות מסוגים שונים כגון רשימות החרמת רכוש, רשימות גירוש, רשימות נספים וניצולים, תיעוד משפטי רב מבתי משפט שדנו בענייניהם של פושעי מלחמה ועוד.

תצלומים: יותר מ- 268,000 תצלומים מאירופה לפני, במשך ואחרי השואה.

סרטים: אלפי כותרים הכוללים סרטי תעודה וסרטי עלילה במגוון שפות.

נגישות וקטלוג:

הגישה לאוספי הארכיונים ניתנת הן למבקרים בחדר הקריאה ביד ושם והן לפונים בכתב במסגרת היחידה לשירותי יעץ ומחקר.

את החומר המצוי בקטלוג הממוחשב ניתן לחפש על-פי שם המחבר, כותר נושא או מילת מפתח. הקטלוג לא מקוון ואי אפשר לראות אותו על אתר יד ושם.

החומר

ישנו חומר הנוגע ליהדות הולנד מארכיונים עירוניים בהולנד והחומר מסודר לפי ערים וכולל קרוב ל-200 ערים ועיירות (יכול בהחלט להיות מצב שבמקום מסוים היה לפני השואה רק יהודי אחד שחי שם וישנו חומר בנוגע אליו). החומר (אוסף קהילות יהודיות בהולנד) נמצא בתיקים שנכון לעכשיו אינם סרוקים במחשב אולם הליך הסריקה למחשב כבר נמצא בעיצומו, החומר כבר מקוטלג ונגיש לקהל וניתן למצוא אותו לפי ערכים שונים (למשל לפי מקומות, שמות של אנשים ועוד.). החומר כולל מסמכים על רדיפת יהודי הולנד, החרמת רכוש, גירוש יהודים, פעילות העירייה בזמן המלחמה ולפעמים גם שמות של יהודים שחזרו מהשואה.

האוסף השני, הוא אוסף שנקרא אוסף הולנד שכולל חומר מקורי שהגיע מאנשים פרטיים הנוגע ליהודי הולנד בשואה וקיים רק ביד ושם (בערך 130 תיקים).

תיק יכול לכלול מסמך בודד ולעיתים הוא יכול לכלול מאות מסמכים.

אוסף נוסף הוא אוסף ארכיון NIOD. כאן ישנם 661 סלילי מיקרופילם ובו כל החומר הקיים בארכיון זה הנוגע ליהדות הולנד בתקופת מלחמת העולם השנייה גם קצת לפני וקצת אחרי. חלקו נמצא עדיין בהליכי רישום (קטלוג), חלק מקוטלג ולפעמים אף סרוק במחשב.

קיים אוסף של ארכיון המועצה היהודית (יודזה-ראד Joodse Raad) בפריסלנד ((Friesland הכולל 37 תיקים הנוגעים לפעילות המועצה ולקשרים עם המועצה הראשית באמסטרדם.

קיים גם אוסף נוסף נפרד, אוסף מהארכיון העירוני של אמסטרדם, אוסף חדש יחסית ובו חומר רב על יהודי אמסטרדם בזמן המלחמה והוא מורכב מ-88 סלילי מיקרופילם.

ישנו חומר מה-JCC בג'נבה הכולל 57 תיקים הנוגעים ליהודים הולנדיים שנמצאו במחנות באירופה.

ובתוכו אוסף "חנס" Gans collection (1943-1946), כי מר חנס היה חבר מאד פעיל בוועידה המתאמת של ה JCC. האוסף מקוטלג, מס' האוסף M16. עיקר הקבצים בהולנדית, גרמנית וצרפתית.

לאחרונה, הגיע ליד ושם גם חומר מהארכיון הלאומי ההולנדי שבהאג הכולל למעלה מ-200,000 מסמכים מצולמים (עדיין לא מקוטלג).

לאחרונה הגיע גם כל החומר של הארכיון האישי של הגברת מרים פינקהוף אשר נמצא עדיין בהליכי רישום (קטלוג). חומר שלא נרשם שהוא נמצא בהליכי קטלוג, פירושו שהוא כבר מקוטלג במלואו.

חוץ מזה קיימים ביד ושם עדויות של יהודים הולנדיים שהיו בשואה ומאות תצלומים (אשר עתידים לעלות לאינטרנט בתחילת השנה הבאה).

ישנם הרבה מכתבים וגלויות של יהודים הולנדיים שנשלחו בעיקר לקרובים, בתקופת המלחמה, בעיקר מווסטרבורק, כאשר בחלק מן המקרים, אלה מכתבים אחרונים (מדובר בכמה עשרות מכתבים).

כמו כן, קיימים במקום כמה עשרות יומנים שנכתבו על-ידי יהודים הולנדיים בזמן המלחמה.

בנוסף לכך, ישנו חומר נוסף הנוגע ליהודי הולנד שנמצא באוספים אחרים בארכיון של יד ושם.

ישנו במקום מרכז צפייה אורקולי שבו קיימים סרטים שונים, בהם גם סרטים רבים הנוגעים ליהדות הולנד וכל הסרטים עברו דיגיטציה והם נגישים לקהל הרחב.

סיכום

בספריית "יד ושם" קיים, כאמור, האוסף הגדול ביותר בעולם של חומר העוסק בשואה וקיימת כמות לא מבוטלת של חומר הנוגע ליהדות הולנד בתקופת השואה, לעיתים, גם עם חומר רקע הנוגע לקהילות מסוימות מעט לפני השואה ומעט לאחר מכן.
מרבית החומר כבר מקוטלג ונגיש לקהל הרחב ומה שעדיין לא מקוטלג, צפוי לעבור קטלוג במהלך השנה הקרובה. כמו כן, קיים במקום מרכז צפייה אורקולי ובו סרטים שונים הנוגעים לשואה, בהם גם סרטים העוסקים ביהדות הולנד בתקופת השואה הנגישים לקהל הרחב.

המוסד להיסטוריה חזותית של ניצולי השואה

יד ושם

כתובת: Visual center P.O.B. 3477. Jerusalem, 91034

טלפון: 02-6443485

דוא"ל: visual.center@yadvashem.org.il

רקע

במוסד יש יותר מ-50000 ראיונות מכל העולם ומהם 8500 נערכו בישראל. הכוונה שעד סוף 2007 או תחילת 2008 כל יתר העדויות תהיינה גם נגישות בישראל. הן תישמרנה במרכז החזותי של יד ושם.

החומר

נכון להיום (קיץ 2007) כבר 200 כאלה הגיעו ומהם יש 47 שקשורים להולנד. מהראיונות שנערכו בישראל יש 192 הקשורים להולנד. למשל אם המרואיין נולד בהולנד או היה במלחמה בהולנד או שהיה לו קשר אחר עם הולנד. מהראיונות שנערכו בישראל יש 192בעברית, 31 בהולנדית, 13 באנגלית ו-2 בגרמנית. 183 מהמרואיינים נולדו בהולנד, 4 בגרמניה, 1 בפולין, 1 בצ'כוסלובקיה ו-1 באינדונסיה.

אוסף התצלומים הלאומי

פקס להזמנת תצלומים: 02-6241407

דוא"ל להזמנת תצלומים: gpophoto@netvision.net.il

אתר אינטרנט: http://147.237.72.31/topsrch

הערה כללית: זה אתר בלבד לחיפוש תמונות והזמנות

רקע

זה הארכיון הרשמי של משרד ראש הממשלה, המדפיס הממשלתי, מחלקת התמונות

אוסף התצלומים הלאומי הממוקם בלשכת העיתונות הממשלתית במשרד ראש הממשלה מהווה את אלבום התמונות של מדינת ישראל. אוסף התמונות המגוון כולל נושאים בתחום המדיני, הכלכלי, החברתי, תעשייה, התיישבות, עלייה, צה"ל, מלחמות, מנהיגים בישראל, פגישות בין מנהיגים ועוד…

צלמי לשכת העיתונות הממשלתית הם הצלמים הרשמיים של ראש הממשלה ונשיא המדינה ובתוקף תפקידם הם מצלמים ומתעדים אירועים ממלכתיים של מדינת ישראל בארץ ובחו"ל. במאגר התמונות קיימים אוספים שנתרמו ע"י צלמים אשר צילמו ותעדו טרם הכרזת מדינת ישראל ומראשית המאה העשרים

זמינות וקטלוג

אוסף התצלומים ממוחשב ומתעדכן באופן שוטף. ב-1998 הועלה האוסף על אתר האינטרנט לשימוש והורדה פרטית ולא מסחרית.

החומר

בחיפוש תחת הנושא "הולנד" מקבלים לפחות 150 פריטים

תחת "הולנדי" גם כ150- פריטים

בחיפוש באנגלית “dutch” מקבלים כ-40 פריטים.

סיכום

התמונות בעיקר מעניינות עבור הקשר בין הולנד לישראל, מעט על יהודים הולנדיים בישראל והרבה תמונות של ביקורים רשמיים בהולנד ובישראל

בית התפוצות

כתובת: מוזיאון בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן

קמפוס אוניברסיטת תל אביב

רח' קלאוזנר, רמת אביב, ת.ד. 39359

תל אביב 61392

טלפון 03-6408000

טלפון ארכיון: 03-6409966/73

פקס: 03-6405727

דוא"ל: bharciv2@post.tau.ac.il

אתר אינטרנט: www.bh.org.il

שעות פתיחה: ימי א',ב',ג',ה', 16.00-10.00

יום ד' 18.00-10.00

יום ו' 13.00-9.00

ארכיון: המרכז לתיעוד חזותית ע"ש ברנרד ומרים אוסטר, בתיאום מראש

(The Bernhard H. and Miriam Oster Center of Visual Documentation)

רקע

מוזיאון בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן פתח את שעריו בשנת 1978. המוזיאון מספר את סיפורו של העם היהודי בתפוצות, סיפור רחב יריעה במיוחד, המשתרע על פני כל ארצות העולם, במשך כ-2,500 שנים. במוזיאון תצוגת קבע אשר כוללת שחזורים, דגמים, דיאגרמות, סרטונים, מפות ומוצגים אחרים, וכן תערוכות מתחלפות בתחומים שונים של היסטוריה ומורשת היהודית בתפוצות, אמנות יהודית, אישים.

לבית התפוצות יש ארכיון גדול של סרטים ותמונות.

החומר

מצ"ב נספח 7 עם סקירה של כל התמונות שיש לבית התפוצות על הולנד. הסקירה היא גם באנגלית וגם בעברית. לנספח יש 2 חלקים. החלק הראשון מראה את כל התמונות שיש באוסף בית התפוצות. החלק השני מראה תמונות שניתנים לצפייה בבית התפוצות, אבל מקורם מאוספים אחרים ולבית התפוצות אין זכויות יוצרים .למשל יש תמונות מאוסף "גנס" (Gans) ומהמוזיאון היהודי ההיסטורי באמסטרדם. הסקירה לא מראה מאיזה אוסף כל תמונה אבל ניתן להיעזר במספרי המפתח ולבדוק בקטלוג.

בחיפוש תחת המונח "הולנד" מקבלים תמונות שנעשו בהולנד אבל גם כאלה שצולמו ע"י הולנדים. אלה לא נכללים ברשימה, אבל תמונות המראות הולנדים במקום אחר בעולם נכללים

עבור 10 שקלים ניתן להזמין דף עם פריטים קצרים דרך הדוא"ל. בדף יש בין 25-15 תיאורים.

לפי גילה כהן, מנהלת מחלקת הוידיאו יש בארכיון בעיקר סרטים שנעשו ע"י ווילי לינדוור.

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג

כתובת: האוניברסיטה העברית

בנין הפקולטה למדעי הרוח

הר הצופים. ירושלים 91905

טלפון: 02-5881511

טלפון מזכירות: 02-5883187

פקס: 02-5812061

דוא"ל: jfa@savion.huji.ac.il

אתר אינטרנט: www.spielbergfilmarchive.org.il

שעות פתיחה: ימי א'-ה' מ 16.30-900 בתיאום מראש בלבד

רקע

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג נוסד בשלהי שנות ה-60 על-ידי פרופ' משה דיוויס והיסטוריונים נוספים של האוניברסיטה העברית בירושלים. המנהל הראשון של הארכיון היה דר' ג'פרי ויגדור והארכיון נקרא על שמו של התורם הראשון לארכיון, איש עסקים ממוצא איראני, אברהם פ. רד שתמיכתו בארכיון נמשכה מספר שנים. בשנת 1987 העניק סטיבן שפילברג תרומה נדיבה לארכיון ומאז נקרא הארכיון על שמו של יוצר הסרטים האמריקאי המפורסם, שהעניין שהוא מגלה מאז ועד היום בפעילותו של הארכיון מהווה לארכיון שפילברג מקור לגאווה. בחודש דצמבר 2000 קיימו שוחרי האוניברסיטה העברית בארצות-הברית ארוחה חגיגית בלוס-אנג'לס לכבודו של ג'ק ולנטי, יו"ר איגוד הסרטים האמריקאי. במהלך האירוע הוכרז שהכניסה לארכיון שפילברג תיקרא המבואה ע"ש ז'ק וולנטי

בשנת 1973 הכריזה ההסתדרות הציונית העולמית על ארכיון שפילברג שישמש מעתה והלאה הארכיב הרשמי של הסרטים שלה. כיום עובד הארכיון בשיתוף עם המכון ליהדות בת זמננו של הספרייה הלאומית ומהווה אוסף ייחודי של הספרייה הלאומית של האוניברסיטה העברית וכן עם הארכיון הציוני המרכזי ומהווה אוסף ייחודי של הספרייה הלאומית האוניברסיטאית. הארכיון משתייך גם, לפדרציה של ארכיוני הסרטים (FIAF) ולאיגוד ארכיוני הקולנוע (AMIA)

בשנת 1996 עברו משרדי הארכיון למבנה חדש, בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. הארכיון מעורב בפעילויות מגוונות, ביניהן הרצאות, מחקר קולנועי, שימור סרטים הנמצאים בסכנת ריקבון, הפצת סרטים ודיגיטציה.

זמינות וקטלוג

הארכיון מאורגן היטב והקטלוג מקוון

החומר

ישנם 75 סרטים ויומני חדשות הקשורים להולנד (ראה נספח 8)

בית לוחמי הגטאות

כתובת: קיבוץ לוחמי הגטאות (בין עכו ונהריה)

טלפון ארכיון: 04-9958027

טלפון ספריה: 04-9958024

טלפון ארכיון תמונות: 04-9958025

דוא"ל: רק דרך אתר הספרייה: צור קשר

קשר: יוסי שביט, מנהל הארכיון התיעודי

צבי אורן, מנהל הארכיון התמונות

אתר אינטרנט: http://www.gfh.org.il

שעות פתיחה בארכיון לפי תיאום מראש

שעות פתיחת הספרייה: ימי א'-ה' 15.00-8.30

שעות פתיחה במוזיאון: ימי א'-ה' 16.00-9.00

רקע

בית לוחמי הגטאות והמוזיאון למורשת השואה והמרד ע"ש יצחק קצנלסון הוקם ב-1949 על ידי קהילה של ניצולי השואה, חברי המחתרות היהודיות בפולין ולוחמי יחידות הפרטיזנים. המטרה הייתה ליצור מקום בו יסופר על קורות העם היהודי במאה העשרים באופן כללי ובמיוחד על תקופת מלחמת העולם השניה. בארכיון יש חטיבה הולנדית נרחבת. חטיבה זו הוקמה על ידי קבוצת חברי מחתרת הולנדית לשעבר בשם: Westerweel Groep. בשנים 1952 עד 1958 הם התחילו לאסוף חומר על המחתרות בהולנד. במשך השנים אנשים אחרים המשיכו והרחיבו את הארכיון. לכן הארכיון היום מאד גדול וכולל בין היתר דיווחים אישיים, תמונות, מכתבים, רשימות של שמות, סרטים ומסמכים

זמינות וקטלוג

האוספים ממוחשבים חלקית. ניתן לערוך חיפוש בדף הארכיון שבתוך אתר האינטרנט הכללי וכתובתו: www.infocenters.co.il/gfh.htm

הערה : פריטי הקטלוג לא הוכנסו עקבית וכתוצאה החיפוש עדיין בעייתי. התנהלה שיחת הבהרה בין מנהלי הארכיונים והמדווחת במרס 2007 בעקבות הקשיים בהם נתקלה המבקרת. מומלץ להשתמש בווריאציות שונות של מונחי חיפוש ומילים נרדפות כגון "הולנד" או "נדרלנד" כי אין עדיין תזאורוס מסודר. האתר לא פועל כראוי ולעתים כלל לא וזה מקשה מאד על המבקר. לכן הוספנו נספחים מודפסים מהחיפושים שמנהלי הארכיונים ערכו עבור דו"ח זה (ראה בהמשך תחת "החומר"). יש לשער שאיכות הקטלוג והחיפוש ישתפר ושהאתר יפעל כראוי בעתיד.

החומר

הארכיון ההולנדי

לארכיון ההולנדי יש 2 חלקים: החלק הראשון מכיל את כל החומר שכבר קוטלג. יש בו 247 פריטי ארכיון. בקטלוג סומן באופן ברור איזה מסמכים, תמונות וכו' שייכים לאיזה פרטי ארכיון. החלק הזה נגיש לקהל גם דרך אתר האינטרנט. כעת עובדים על האתר ויתכן ולא ניתן לצפות בחלק מהחומר לתקופה לא ידועה. בנספח 9א יש צילומים מהקטלוג של 299 מהרשומות הנמצאות בחלק הראשון של הארכיון ההולנדי (יש כ-500 כאלה). הצילומים נשלחו על ידי מנהל הארכיון על פי בקשה טלפונית של המדווחת. יתר הצילומים (500-300) לא נשלחו, אם האתר יפעל יותר טוב ניתן להדפיס את היתר משם (ראה הערות בעקבות שיחה עם מר שביט לפני הסיכום)

החלק השני של הארכיון מתרכז בארכיונים אישיים ומכיל כ-3000 פריטי ארכיון. הם בתהליך של קטלוג. מר שביט לא יכול להגיד מתי העבודה תסתיים. יתכן שנה עד 3 שנים.

הארכיון הכללי. גם בארכיון הכללי יש עוד כמה מסמכים הקשורים להולנד. מר שביט, מנהל הארכיון, עשה בדיקה ומצא 21 פריטים. (ראה סעיף שיחה עם מר שביט לגבי טיב החומר הזה).*

ארכיון התמונות. גם כאן יש הרבה תמונות על הולנד. חומר זה לא מהווה חלק מהארכיון ההולנדי ועומד לחוד. קשה לקבל תמונה כללית של התמונות והם ניתנים באופן עקרוני לצפייה דרך האתר. בחיפוש תחת המונח Nederland יש 614 תשובות ותחת המונח "הולנד" 14. החיפוש לא כל כך עקבי וקצת קשה לבצע. אותו הדבר לגבי החיפוש במונח: Youth movements-photo’s כי גם תחת הנושא הזה יש הרבה תמונות על הולנד, לפחות 185 נמצאו בחיפוש כזה. אם ברצונך לראות תמונות על "התיאטרון ההולנדי" Hollandse Schouwburg מקום האיסוף של היהודים למחנות בשואה צריך לנסות לפי כמה צורות כתיבה. מר צבי אורן, מנהל ארכיון התמונות מודע לבעיית נגישות הקטלוג. עבור פרויקט זה הוא חיבר מפתח לכל התמונות הקשורות להולנד ומדובר ב-1733 תמונות וצילום מפתח זה מצ"ב כנספח 9ב. התמונות כוללות את כל המילים והנושאים המוזכרים כאן. תמונות אלה היו תקופה בתערוכה זמנית על הולנד בנוסף לתערוכה הקבועה שיש בבית התפוצות, אך מר אורן לא בטוח שכל התמונות בארכיון נלקחו לתערוכה בזמנו ויתכן שיש תמונות שלא קוטלגו בבית התפוצות. יש תוכנית לבנות את אותה התערוכה מחדש בעתיד הקרוב.

קלטות שמע

באוסף של לוחמי הגטאות יש מספר קלטות שמע עם עדויות של הולנדים. הקלטות האלה במצב גרוע ולא ברור להבחין מי אלה שהוקלטו. מר שביט נסה להשיג כסף מקרן מרור להעביר עדויות אלה לסי די אבל ללא הצלחה. הוא מעונין בפרויקט והיה רוצה שהמרכז לחקר יהדות הולנד יממן חצי מההוצאות להפיכת עדויות אלה לדיגיטליים ולשמר אותן. הוא מתכוון לפנות אל המרכז באופן רשמי. באוסף של ארכיון שפילברג לסרטים נמצאים כמה סרטים שנתרמו ע"י לוחמי הגטאות (ראה דווח על שפילברג בהמשך )

סיכום

בארכיון לוחמי הגטאות יש חומר רב ואוצרות מידע. אך יחד עם זה צריך לשים לב שבחומר על "חסידי אומות העולם" נמצאים הרבה מסמכים עליהם ועל פעולות אנשי מחתרת ועל לא יהודים שלא קשורים להיסטוריה של יהדות הולנד. צריך לקחת זאת בחשבון אם המטרה של החוקר למצוא חומר על יהדות הולנד ויתכן שכמות הפריטים הקשורים לנושא זה למעשה יותר קטן מהכמות הכוללת של מסמכים שמקבלים בחיפוש על הנושא הולנד בארכיון.

המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן

כתובת: האוניברסיטה העברית

הר הצופים ירושלים 91905

טלפון: 02-5882466

פקס: 02-5881243

דוא"ל: ohd@savion.huji.ac.il

במחלקה לתיעוד בעל פה

אתר אינטרנט: http://icj.huji.ac.il/archives.asp

שעות פתיחה: בתיאום מראש (לפנות לצוות שמופיע באתר)

רקע

המכון ליהדות זמננו על שם אברהם הרמן בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית נוסד בשנת 1959 על ידי משה דיוויס (1996-1916). פרופ' דיוויס, בר-סמכא בנושאי החיים היהודיים בימינו וההיסטוריה של יהודי ארצות-הברית, עמד בראש המכון מיום הקמתו ועד לשנת 1973.
תכנית הלימודים במכון מיועדת בעיקר לתלמידי תואר שני ותואר שלישי, אם כי לתלמידי התואר הראשון מוצעות שתי חטיבות לימודים העוסקות בתולדות השואה ויהדות התפוצות, ובתולדות הציונות ומדינת ישראל. תחומי הלימוד במכון הם רבים ומגוונים, ובהם תולדותיהן ובדמותן של הקהילות היהודיות בתפוצות, האנטישמיות, תולדות השואה, הציונות ומדינת ישראל, והתהליכים הסוציו-דמוגרפיים העוברים על יהדות העולם, וכן בדמותן של קהילות יהודיות שונות באופן פרטני (יהדות ארצות-הברית, רוסיה ואמריקה הלטינית). תשומת לב מיוחדת ניתנת לנושאי הזהות והחינוך היהודיים, התבוללות ונישואין בין-דתיים, ויחסי ישראל והתפוצות.
המכון ליהדות זמננו מתאפיין בגישה בין-תחומית למחקר ולהוראה. בסגל ההוראה ניתן למצוא היסטוריונים, סוציולוגים, דמוגרפים, אנשי מדע המדינה וחוקרי ספרות, תרבות, אמנות וחינוך. רבגוניות זו מאפשרת הבנה מעמיקה יותר של נושאי המחקר השונים ומעודדת את צמיחתן של שאלות מחקריות חדשות ומעניינות.
פרסומי המכון זוכים לתפוצה נרחבת גם מחוץ לכותלי האקדמיה, והם בעלי חשיבות רבה גם עבור מנהיגים קהילתיים, קובעי מדיניות ואנשי חינוך ותקשורת, בישראל ומחוצה לה. במהלך השנה האקדמית, מארגן המכון סידרה של אירועים הכוללת הרצאות, סמינרים, סדנאות וועידות.
במסגרת המכון פועלים ארבעה ארכיונים ומרכזי תיעוד: ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג, המרכז לתיעוד בנושאי סטטיסטיקה ודמוגרפיה של היהודים, הארכיון לתיעוד בעל-פה, והמרכז לשירותי מידע ממוחשבים, הכולל בסיס נתונים מקיף בנושאי יהדות זמננו. כמו כן מעוגנים במכון שני מרכזי מחקר עצמאיים: מרכז צ'ריק לחקר הציונות, הישוב, ומדינת ישראל, ומרכז וידאל ששון לחקר האנטישמיות.

המכון ליהדות זמננו נקרא על שמו של מר אברהם הרמן (1992-1915), שגריר ישראל לארצות-הברית (1968-1959), נשיא האוניברסיטה העברית (1983-1968), ונגיד האוניברסיטה עד לפטירתו.

זמינות וקטלוג

הקטלוג ממוחשב ומקוון במערכת אלף.

החומר

עבור יהדות הולנד כדאי לבקר במחלקה לתיעוד בעל פה

המדור לתיעוד בעל-פה עורך ראיונות במסגרת מחקרים המתקיימים במכון ליהדות זמננו וכן במסגרת גופים וארגונים מחוץ לאוניברסיטה שיש להם עניין מיוחד בעידוד התיעוד בעל-פה. מאז הקמת המדור ב-1959, נקלטו ונרשמו בו למעלה מ-8,000 ראיונות, אשר התקיימו ב-250 פרויקטים תיעודיים שעסקו בהיבטים שונים בחיי היהודים בזמננו ותולדותיהם. החומר התיעודי במדור מבוסס על עדויות ממקור ראשון מפי אנשים אשר חוו את האירועים עליהם הם מספרים. המדור לתיעוד בעל-פה משמר ומעמיד לרשות החוקרים והציבור הרחב עדויות הקשורות לקשת רחבה של נושאי מחקר ביהדות זמננו ובתחומים קרובים. בחיפוש ראשוני תחת "הולנד" מקבלים 15 פריטים.

ארגונים הולנדיים בישראל

ארגון עולי הולנד ((IOH

כתובת לדואר:

P.O.Box 57704
61575 Tel Aviv
כתובת משרד וביקורים:
Sderot Yehudith 10
Tel Aviv

טלפון: 03-5625611

טלפון מזכירה: 054-6616127

פקס: 03-5625575

דוא"ל: info@ioh.co.il

אתר אינטרנט: www.ioh.co.il

שעות פתיחה: ימי א'-ה' 13.00-8.00

רקע

הארגון לעולי הולנד הוקם ב-1943. מטרתו להיות ארגון פעיל עבור עולים מהולנד בישראל. לארגון יש 5 סניפים ברחבי הארץ. הארגון מתאם בין- ונותן מידע על- יתר הארגונים ההולנדיים בישראל. הארגון מארגן פעילויות רבות עבור חברי הארגון והקהילה ההולנדית בישראל. פעם ב 5 שנים הוא מארגן יום הולנד גדול ופעם בשנה "יום מקסי" כדי לחזק את הקשר בין עולים מהולנד ומשפחותיהם. לארגון ביטאון "עלה" שיוצא 6 פעמים בשנה ונשלח לחברי הארגון ולארגונים הולנדיים/יהודיים בארץ ובעולם.

זמינות וקטלוג

אין קטלוג ומחשוב של החומר שיש במשרדי הארגון מ-1980 והלאה. בארגון מעונינים להעביר את החומר של השנים 1981 ועד היום לארכיון הציוני, אך זה כרוך בהרבה הוצאות ולארגון אין המשאבים הדרושים לכך ולכן החומר מסתבר ומאוחסן במחסן המשרד בשדרות יהודית בתוך תיקים לפי נושא רחב, אבל חוץ מזה אין אסוף מאורגן ואין מחשוב ואין גישה לקהל. במקרים מיוחדים בתיאום מראש ובאישור ההנהלה ניתן לעיין קצת בתיקים, אבל אין מקום ישיבה כדי לפרוס את התיקים, אין עובדים במחסן ופתיחת וסגירת המחסן אפשר רק דרך המזכירות.

כל החומר לפני 1980 הועבר לארכיון הציוני המרכזי ומהווה חטיבה בארכיון זה.

החומר

במשך השנים נאסף הרבה חומר ארכיוני. כל החומר משנות העשרים (פעילות לפני הקמת הארגון הפורמלי) ועד 1980 הועבר לארכיון הציוני בירושלים. שם יש חטיבה J24 ובו כל החומר משנות 1960-1920. חומר זה ממוחשב אך לא סרוק (ראה דווח על הארכיון הציוני). השנים 1980-1960 עדיין לא עובדו והועברו לחטיבה J24 וצריך לברר בארכיון עצמו היכן החומר מאוחסן כעת.

. נושאי התיקים במחסן מ-1981 ועד היום הם:

התכתבויות עם ועל הארגונים הבאים בישראל;

NINI/ EMZ הזרוע לעזרה סוציאלית ליוצאי הולנד 1995-1991 היום ארגון זה עמותה עצמאית והחומר שלהם נמצא שם. (הארגון נמצא באותה קומה של המשרד של ה-IOH ויש שיתוף פעולה ביניהם)
ELAH, הזרוע לעזרה ותמיכה נפשית-חברתית, משנת 1979 (השנה בה הוקם הארגון) ועד 1991. מאז הארגון עצמאי והחומר נמצא שם. (ראה דווח נפרד על ארגון זה בהמשך הדו"ח).
הארגון HONI (Hulp Oorlogsslachtofferrs aan Nederlanders in Israel)מ-1998 ועד היום. ארגון זה ייסגר בעתיד בגמר פעילותו שכמעט הושלם. הארגון הוקם כאשר השתחררו כספים מקרן בינלאומית וטופלו בהולנד. הכספים הגיעו לישראל וחולקו לארגונים ההולנדיים בישראל. הפעילות הייתה אמורה להסתיים בתום 4 שנים אך יש אישור להאריך תקופה זאת עד תום הטיפול תמורת דווח שנתי על ההתקדמות.
AWBZ 2000-1993. ארגון להשגת זכויות לביטוח בריאות כחלק מפנסיית זקנה שהולנדים החיים בישראל מקבלים. באותן השנים זה עדיין לא היה חלק מהפנסיה, לכן הארגון הזה הוקם ועם השגת מטרתו נסגר.
התכתבויות עם 3 ארגונים בהולנד כגון:
CIA (Collectieve Israel Actie) מ-1972. ארגון זה מקיים גם היום מגבית קולקטיבי עבור ישראל בהולנד.
עם המוסד: De Joodse Invalide
עם בית האבות היהודי בהאג וארגון עבודה סוציאלית יהודית (JMW) 1999-1995
התכתבויות עם 2 בתי האבות ההולנדיים בישראל:
א. בית יולס בחיפה
ב. בית יוליאנה בהרצליה
פרוטוקולים של האספות של ההנהלה הארצית מ-1995
התכתבויות ודיווחים על חגיגות היובל של ארגון עולי הולנד ב-1993 ועל ימי הולנד, פעם ב-5 שנים, 1993, 1998, 2003
התכתבות עם הסוכנות היהודית
תיקים של הנהלת החשבונות וכו' הנשמרים לפחות 7 שנים לפי חוק.
קרן הלוואות של הארגונים "אילה ו "אלה" 2000/1999
התכתבויות ופעילויות של קרן מרור ליחידים 2003-2001
התכתבויות על קרנות מלגה
התכתבויות עם הסניפים האחרים של הארגון
התכתבויות ופעילויות סביב הביטאון ALEH

לארגון יש ספריה קטנה עם ספרים והכרכים של הביטאון ALEH(מ-1962)

יש כמה תמונות של ימי הולנד שמתקיימים פעם ב-5 שנים ומיום מיוחד שאורגן לרגל חמישים שנה לשחרור הולנד, 1995-1945.

סניפים

סניף חיפה
אשת קשר: ז'קלין ווילסקר (Jaqueline Wilsker)

כתובת: משה סנה 29, חיפה 34987

טלפון: 04-8258128

דוא"ל: wilsker@bezeqint.net

החומר

ז'קלין שומרת כל החומר, דווחים של אספות וסקירות. תמונות נשמרות אצל חברה אחרת אבל ז'קלין גם אשת הקשר עבור מידע עליהם.

סניף תל אביב

יושב ראש: ברוך בר-טל, בארי 4, נחלת יהודה 75910

טל' 050-6220669

דוא"ל: ilpbr-tu@int.gov.il

וועדת הקשר" קטרין פולק, רח' הקישון 7, רמת השרון, 47205 טל' 03-5406661, דוא"ל rpolak@netvision.net.il וריק רוט, מעלי הצופים 25/3, רמת גן , 52488 טל' 03-6723303 דוא"ל raroet@bezeqint.net

סניף ירושלים

יושבת ראש: חוה דינר, הילדסהיימר 3/14 ירושלים 93115, טל' 02-5671440, דוא"ל:

dohdad@012.net.il

מזכירה: ג'ין סימונוביץ, קרן קימת 12, ירושלים 92428 טל' 02-5361332

סניף נתניה-השרון

מזכירה: אליס מרקוביץ, נורוק 3, נתניה 42449, טל' 09-8624596, 054-4587408

דוא"ל: almc1@hotmail.com

אליס מרקוביץ עובדת 3 שנים בסניף נתניה ומקודם עבדה במשרד הראשי של הארגון. היא שומרת את כל דו"חות האספות בצורה אלקטרונית. היא לא שומרת תמונות אלא מפנה עבור זה למר ליאו וון פראג הגר היום בבית יוליאנה והוא צילם במשך שנים רבות ויש לו אוסף. בנוסף היא מפנה לגב' ריק לוי שתמיד הייתה מאד פעילה בקהלה ההולנדית וקבלה בעבר סרט הוקרה (והיום עדיין פעילה בספרייה של ארגון ELAH)

סניף באר שבע

מזכירה: ברטי ארונסון-שקד

עומר 84965

טל' 08-6469228

דוא"ל:aronson1@netvision.net.il

לסניף זה אין ארכיון. הם לא שומרים דו"חות ותמונות.

Stichting Platform (SAMO)

כתובת: שדרות יהודית 10

תל אביב, ת.ד.57271 , תל אביב 61572

טל' 03-6240919

דוא"ל: israelpf@netvision.net.il

זמינות וקטלוג

ארגון זה הוא ארגון הגג של כל הארגונים ההולנדיים בישראל. חומר ארכיוני שלהם עומד במחסן של ארגון עולי הולנד. יש להם תוכניות למכן את החומר. עדיין אין נגישות לקהל

SCMI Stichting Collectieve MAROR Gelden Israel))

כתובת: שדרות יהודית 10

תל אביב, ת.ד. 57271, תל אביב 61572

טל' 03-6241775

פקס: 03-6241774

דוא"ל: scmi@netvision.net.il

אינטרנט: www.scmi.org.il

זמינות וקטלוג

חומר הארכיוני שלהם מאוחסן באותו מקום בו נמצאים הארכיונים של ה IOH ושל Platform

יש להם תוכניות למחשב את כל החומר הארכיוני וכבר בדקו תוכנות לביצוע משימה זו. לפי הערכתם תוך שנה עד שנה וחצי ישלימו את העבודה. כעת הארכיון לא פתוח ולא נגיש לקהל

ELAH ( ארגון לעזרה הדדית)

כתובת: שדרות יגאל אלון 157/941 תל אביב 67443

טלפון: 03-691110921

פקס: 03-6951574

דוא"ל: elahmail@netvision.net.il

אינטרנט: www.elah.org.il

רקע

'אלה' נוסדה בשנת 1979 כדי לתת תשובה לניצולי שואה אשר סבלם הנפשי צף ועלה כאשר הגישו תביעה לממשלה ההולנדית במסגרת חוק קורבנות הרדיפה.
'אלה' נוסדה ע"י ועבור אנשים יוצאי הולנד, והתרכזה במיוחד בטיפול הנפשי של ניצולי שואה.
משמעות ראשי התיבות של המילה 'אלה' הן: 'אגודה לסיוע הדדי'.
השם הרשמי שונה בשנת 2002 והינו כעת: 'אלה' מרכז לסיוע נפשי - חברתי ליוצאי הולנד וקרוביהם (ע"ר).

כיום: 'אלה' הינה ארגון מקצועי ואמין בעל ענפים בכל הארץ.
כמו בעבר, 'אלה' קיימת עבור כל אחד אשר נולד בהולנד או בארצות שהיו תחת שליטתה,
ילדיו ונכדיו, ללא קשר לגיל, דת, או רקע אישי. 'אלה' אינה מנסה רק לעזור לאנשים להתגבר על בעיות פסיכוסוציאליות, אלא ממוקדת גם במניעתן.
אלה מציעה מגוון של פעילויות, כגון קבוצות חברתיות תרבותיות, עבודת מתנדבים,
ארועים וסוגי טיפול נפשי שונים. בארגון גם עורכים מחקרים.

שרותים
'אלה' מספקת מגוון רחב של שירותים:
טיפול נפשי פרטני בגישות שונות
טיפול נפשי קבוצתי, קבוצות כתיבה, מועדוני סרטים, וקבוצות דיון אודות נושאים שונים
ייעוץ משפחתי וזוגי
טיפול באמצעות משחק לילדים
ייעוץ פסיכיאטרי
קבוצות חברתיות תרבותיות עבור כל גיל בכל חלקי הארץ
פרויקט מתנדבים מתמשך ("מאטייס")
אירועים וסמינרים עבור כלל הקהילה ההולנדית בישראל
ספריות ניידות המכילות ספרים הולנדיים
סדנאות, הרצאות והדרכה למטפלים מקצועיים בארגונים אחרים
מחקר הנוגע לשואה
בטאון 'אלה אינפוקוס'

פרסומים אחרים.

זמינות וקטלוג

במשרד הראשי בתל אביב יש ספריה שמתנדבים התחילו לארגן. ספרים ממוינים לפי נושאים הנקבעים ע"י ראש השרות הפסיכולוגי והחומר סודר לפי נושאים אלה. אין עדיין קטלוג מסודר עבור הקהל, הם כן רוצים בעתיד להכין קטלוג כזה. כעת מתנדבת עורכת את הרשימות ומכניסה אותן למחשב בפורמט וורד.

החומר

ספרי קריאה ועיון לפי 25 נושאים שונים (צילום של הרשימות מצ"ב כנספח 11)
כל החוברות של ביטאון הארגון "אלה אינפוקוס"
קופסאות עם גזרי עיתונות, עלונים, וסוגי פרסומים נוספים.

אין מפתוח וארגון תוכן הקופסאות, התחילו לאחרונה למיין את החומר ולשים לפי קטגוריות. יש מינויים על כתבי עת מקצועיים בתחום הפסיכולוגיה (בעיקר באנגלית) והתחום החברתי וגם פרסומים כאלה מארגונים בהולנד. כמה מהנושאים שרשומים על הקופסאות שבספריה:

פרויקטים:
סימפוזיונים
ביקורי עבודה
דוח"ות של הארגון: עבודה סוציאלית יהודית מהולנד ושל ארגונים נוספים
נפגעי מלחמת העולם השניה
רשימות הספרייה על פני 25 קטגוריות (מצ"ב)

ארכיון אדמיניסטרטיבי מסודר של פעילויות הארגון לא קיים עדיין. הניירת נמצא במשרדים למינהם ולא היה ניתן לעיין בהם. יתכן ובעתיד יפתחו ארכיון מסודר.

סיכום:

ב"אלה" יש מודעות לחשיבות התיעוד וניתן להציע להם סיוע בארגון החומר שנמצא בארגון בסניפים השונים.

NINI/EMZ

כתובת: שדרות יהודית 10

ת.ד.57704, תל אביב 61572

טלפון: 03-6242920

דוא"ל: emz@netvision.net.il

אינטרנט: www.nini.org.il

מנהלת: אלה הראל

רקע

הארגון הוקם ע"י ניני צופ' ונקרא על שמה. זאת עמותה מוכרת עבור עבודה סוציאלית בתוך החברה ההולנדית בישראל. קבוצת היעד היא ההולנדי המבוגר-בגיל הזהב. תחילה פעל הארגון כזרוע לעזרה ולתמיכה בחברי ארגון עולי הולנד המבוגרים ובמשך הזמן הפכה לעמותה עצמאית לכל דבר ונותנת שירותים לכ-1500 הולנדים מבוגרים.

החומר

חומר ארכיוני מאורגן אין עדיין. יתכן וניתן להציע בעתיד להקים ארכיון על פעילויות העמותה, לפחות לגבי פרסומים הניתנים לעיון לקהל הרחב ושלא חסויים.

Stichting Tempo Dulu

יושבת ראש: שושנה לרר

כתובת: רחל 13, קרית ביאליק, 27000

טלפון/פקס: 09-8702323

דוא"ל: lehrersh@bezeqint.net

רקע

הארגון הוקם לפני 15 שנה. קהל היעד הוא יהודים שגרו במושבה אינדיה ההולנדית ושגרים היום בישראל. זה כולל יהודים מהולנד, מעיראק, מגרמניה, אוסטריה וארצות אירופיות נוספות שברחו למושבה ההולנדית.

החומר

לפי יושבת ראש הארגון יש להם חומר מקורי כמו רעיונות שתועדו בווידיאו עם חברי הארגון, גם תיאורים וסיפורים אישיים של החברים כחומר להרצאות.

סיכום

מומלץ לערוך ביקור בארגון ולשוחח עם גב' לרר על שיתוף פעולה והקמת ארכיון של החומר שנאסף אצלם. גב' לרר מעונינת לשתף פעולה בעניין זה

Dutch Forum in Israel

כתובת דרך אתר האינטרנט בלבד

טלפון:052-8889231

דוא"ל: info@dutch-forum.com

אתר אינטרנט www.dutch-forum.com

יוזמה מהולנדים עבור הולנדים ואנשים ממוצא הולנד בישראל. מטרת הארגון לתת עזרה ומידע עבור הולנדים על ידי הצעות עבודה, קיום רשת חברים ופעילויות חברתיות, הרצאות וביקורים במפעלים. כמו כן מטרת הפורום לשמר השפעות הולנדיות כגון התרבות והשפה ההולנדית. באתר מתפרסמות תמונות שצולמו במפגשים חברתיים. הם קוראים לזה ,ארכיון התמונות החל מ-2002. לא בדקנו הלאה אם התאסף חומר נוסף שיכול להיות מעניין וראוי לשימור בעתיד.

השגרירות ההולנדית בישראל

כתובת: בית עוז, רחוב אבא הלל 14, רמת גן 52506

מריאטה לוקס, ארכיונאית

טלפון: 03-7523150

פקס: 03-7523135

דוא"ל: nlgovtel@012.net

אינטרנט: www.netherlands-embassy.co.il

זמינות וקטלוג

לשגרירות יש ארכיון מסודר, אך הוא לא פתוח ולא נגיש לקהל.

החומר

יש בארכיון בעיקר דוקומנטים פוליטיים.

בתי אבות הולנדיים בישראל

בית יולס

כתובת: כיכר הרקפות 1

חיפה 34749

טלפון: 04-8374675

פקס: 04-8372891

איש קשר: מר אריה כהן, המנהל

רקע

ב 20 בדצמבר, 1953 הונחה אבן הפינה לבית האבות בית יולס בחיפה. ב-1955 נכנסו התושבים הראשונים ובחלוף שנתיים נוספות נחנך הבית החדש, הבית היה מיועד למבוגרים יהודים מהולנד שילדיהם עלו ארצה. בין השנים 1976 ו-1979 הוקם מרכז חדש ויותר גדול ומאז זה עומד על תילו. בית יולוס עמותה ללא שם השייכת 50 % לארגון: Stichting Nederlandsch Israelitisch Joles Ziekenhuis te Haarlem ו 50 % לארגון עולי הולנד

זמינות וקטלוג

הארכיון לא קוטלג ולא פתוח לציבור.

החומר

הארכיון של בית יולס קיים הודות למר אריה חזון, טל' 04-8255189, מתנדב שהכיר בחשיבות שמירת חומר ארכיוני והודות לגב' איילין סחייפר (Eline Schrijver), סגנית המנהלת. הודות להם נשמרו מסמכים. מסמכים פרטיים שאינם אמורים להיות נגישים לקהל עומדים ליד מסמכים כלליים. המדווחת עשתה חלוקה לפי חומר שהיא מצאה:

חפצים בודדים, כגון מתנות שנתנו בתפקיד.
ספרים (לא ברור אם אלה ספרים שמקומם בארכיון או בספריית קריאה)
קסטות וידיאו
קסטות על "המדינה" (the mediene)
שקופיות
תמונות באלבומים ובתפזורת
נגטיבים של תמונות
מידע על אוסף אומנות (פרטים אצל מר Verveer)
ניהול פיננסי
ניהול תושבים
קלסרים עם מידע על אירועים מיוחדים וחגיגיות יובל
קלסרים של חברי ההנהלה
התכתבות כללית
טקס פתיחת הבית
תוכניות הבנייה (שבימים אלה מתבצעות)
קלסר עם מסמכים מקוריים והעתקים מהארכיון Kennemerland
החוברות של ביטאון התושבים De Windhoek
קלסרים עם מידע על התושבים

חלק מהארכיון של בית יולס זהה למידע שיש בארכיון Kennemerland שהוא ארכיון של הקהילה היהודית בעיר הארלם שבהולנד. אשת הקשר עבור ארכיון זה היא גב' מארין דה האן (Marian de Haan) mhaan@haarlem.nl או AVK@Haarlem.nl

לפי המדווחת חסרים מסמכים שהיו אמורים להיות חלק מהארכיון. יתכן ואלה נמצאים במרכז לחקר יהדות הולנד, למשל האוסף הפרטי של מרים ולייב דה ליו ( Mirjam en Leib de leeuw)

סיכום:

הארכיון כעת במצב מוזנח ולא מעודכן. אין נוהל לגבי הארכיון השוטף. החלק ההיסטורי והפיננסי מעורבים. ההצעה של המדווחת לפנות אל בית יולוס ולהציע שניהול החלק ההיסטורי של הארכיון יועבר למרכז לחקר יהדות הולנד עבור קטלוג ושימור החומר עם תמיכה כספית אפשרית של בית יוליאנה וגורמים נוספים. כך החומר יישמר לצמיתות וישרת את הקהל.

בית יוליאנה

כתובת: בית יוליאנה

רחוב' דוד רזיאל 22

הרצליה 46812

טלפון: 09-9704646

פקס: 09-9554541

דוא"ל: beth-juliana@bezeqint

אתר אינטרנט: www.beth-juliana.co.il

איש קשר: דוד אייזנמן, יושב ראש ההנהלה

רקע

בית ההורים בית יוליאנה נבנה לפני כ-27 שנה ביוזמת חברי הקהילה ההולנדית בישראל. חלק מהתושבים הם מיוצאי הולנד וגרמניה, ובנוסף יש גם תושבים מאזור הרצליה ומיתר חלקי הארץ. רוב התושבים ותיקים בארץ ומדי פעם גם אנשים בגיל מופלג מהולנד מחליטים לעלות ארצה כדי לגור בבית האבות הזה. המידע בסקירה הזאת סופק על ידי אדון אלבורג, מזכיר ההנהלה. אדון אלבורג יסיים את תפקידו בשנה הקרובה ולכן נמנה אדון אייזנמן, יושב ראש ההנהלה כאיש קשר.

זמינות וקטלוג

אין קטלוג ומחשוב. חלק מהחומר נמצא בתוך קלסרים שעליהם כתוב מה הנושאים. בתיאום מראש ניתן לראות את הארכיון

החומר

ארכיון בית יוליאנה נמצא בארון גדול מלא קלסרים.תוכן הקלסרים יפורט בהמשך. בדרך כלל הארכיון די נגיש, אלא הבעיה היא שברגע שקלסר מלא לא לוקחים קלסר נוסף כהמשך של אותו נושא. מידע שהיה אמור להיות בקלסר המלא מונח במדף העליון של הארון. כל דוחות השנתיים של בית יוליאנה נמצאים בתוך הדוחות השנתיים של ארגון עולי הולנד (ראה דווח על ארגון עולי הולנד). בחדר של אדון אייזנמן ובסביבה נמצאים מטרים של אלבומי תמונות. עיתון הבית המנוהל על ידי התושבים לא נשמר בצורה שיטתית

יש פרסום "מהדורת ה25- לבית יוליאנה", יוני 2004. בעמ' 3 נמצא סקירה קצרה על תולדות בית יוליאנה, (נספח 10 )

להלן פירוט נושאי הקלסרים:

תיק	הנושא	nr	Onderwerp
17	בעלי מניות	17	Aandeelhouders
6	חומר רקע על בית יוליאנה (י.צ)	6	Achtergrondinformatie Beth Juliana (P.R.)
9	איילה	9	Ajalah
3	עלה	3	Aleh
5	שגרירות הולנד בישראל	5	Ambassade - Nederlandse in Israel
17	עמותה	17	Amuta
6	קצבת זקנה - הולנד	6	AOW
9	אססן - נאמני הקהילה יהודית	9	Assen - Voormalige Joodse gemeente
8	AWBZ	8	AWBZ
2	בנקים - זכות חתימה	2	Banken - tekenbevoegdheid

12	מכתבי תודה אל בית יוליאנה	12	Bedankbrieven aan Beth Juliana
12	מכתבי תודה מטעם בית יוליאנה	12	Bedankbrieven van Beth Juliana
10	חברי הנהלה - מכתבים	10	Bestuursleden - correspondentie
20	בית יולס - כללי	20	Beth Joles - algemeen
20	בית יולס - פרוטוקולים	20	Beth Joles - notulen
31	בית יוליאנה - ועדת דיירים אגף חדש	31	Beth Juliana - bewonerscomissie nwe. vleugel
17	בית יוליאנה - החברה	17	Beth Juliana de "Chevra"
3	בית הכנסת	3	Beth Knesset - Sjoel
4	שמירה	4	Bewaking - Shmira
10	דיירים - כללי	10	Bewoners - algemeen
10	דיירים - ועדת אגף קיים. פרוטוקולים	18	Bewoners - commissie, best. vleugel,notulen verg.met bestuur
31	דיירים - ועדת אגף קיים	10	Bewoners - commissie, bestaande vleugel
31	דיירים - ועדת אגף חדש	31	Bewoners - commissie, nieuwe vleugel
31	דיירים - ועדת אגף חדש פרוטוקולים	31	Bewoners - commissie, nieuwe vleugel,notulen verg.met bestuur
10	דיירים - חוזים	10	Bewoners - contracten
10	דיירים - משפחות של	10	Bewoners - families van
10	דיירים - דמי פנסיון	10	Bewoners - pensionprijzen
10	דיירים - סטטיסטיקה	10	Bewoners - statistiek
10	דיירים - ישיבות, פגישות	10	Bewoners - vergaderingen
3	בזק - טלפונים	3	Bezek - telefoon

סיכום

בבית יוליאנה שומרים רוב החומר והם מעוניינים לסדר את הארכיון בצורה יותר מקצועית והמרכז לחקר יהדות הולנד יכול להציע עזרה ושיתוף פעולה.

בתי ספר הולנדיים בישראל

כעת ישנם 2 בתי ספר הולנדיים בישראל. בית הספר "Jip en Janneke School" בעיר מודיעין, מאוקטובר 2004 וה "Kikkerlandje" בתל אביב מ-2006. מנהלת של 2 בתי ספר אלה היא ליסבט וון אורסחוטן:

טלפון: 054-4427490

דוא"ל: lizzz.netherlands@yahoo.com

אתרי אינטרנת:

Jip en Janneke School www.dutch-school.com

Kikkerlandje www.dutch-forum.com/school

רקע

בתי הספר מיועדים לתלמידים שלומדים בשפה זרה בישראל. הם מאפשרים ללמוד שעורים בתרבות ושפה ההולנדית לילדים בגילאי 14-2. הם מקבלים סבסוד מהולנד.

החומר

אין ארכיון רשמי עדיין אבל שומרים כל דבר. אספות ההנהלה והזמנות נשמרות בצורה אלקטרונית ותמונות נשמרות גם בבית הספר וגם בבית של המנהלת.

סיכום

בעוד כמה שנים חומר זה יכול להיות מעניין ורלוונטי אם רוצים לבדוק נושאים שקשורים לילדי דוברי הולנדית במערכת החינוך בישראל.

קיבוצים שנוסדו על ידי עולי הולנד

קיבוץ שדה נחמיה

כתובת: בגליל העליון בצפון עמק החולה

תחום המועצה האזורית.

טלפון או פקס: לקהל: קשר אך ורק דרך דואר אלקטרוני

דוא"ל: sde_nehemia@huliot.co.il

רקע

קיבוץ שדה נחמיה הוקם בשנת 1940 ע"י עולים מאוסטריה והולנד. שמו הקיבוץ היה "חוליות" ושונה לאחר קום המדינה לשדה נחמיה על שמו של נחמיה דה לימה שהיה מנהיג ציוני בהולנד.

זמינות וקטלוג:

לדברי האחראי על ארכיון הקיבוץ הארכיון לא מטופל. כששאלו אותה אם יש דוקומנטים על יהודים הולנדיים היא הייתה פסימית מאד ואמרה שלא כדאי לבוא לבקר בארכיון.

החומר

ההנחה הייתה שההתכתבות של נחמיה דה לימה נמצאת כאן, אך זה לא המקרה. בעבר היה בארכיון האלבום המרכזי של תמונות אך יותר מאוחר תרמו אותו לארגון הולנדי :המכון הבינלאומי של היסטוריה חברתית (Internationaal Instituut van Sociale Geschiedenis) וזה ניתן לראות באתר של הארגון (עובדה זאת אפילו לא הייתה ידועה לעובדי הארכיון!!!).www.iisg.nl.

סיכום:

היום אין בארכיון הקיבוץ דוקומנטים היסטוריים למרות שאלה כנראה כן היו כאן בעבר (חיה ברס מזכירה שדה נחמיה בפרסום שלה על ארכיונים עם חומר על יהדות הולנד-ראה שם)

חומר פרטי

שפרה רון

קיבוץ יבנה

טל' 08-8548432

גב' שפרה רון ילידת הולנד. החומר שיש לה והמידע שהיא מספקת מתייחס בעיקר לתקופת השואה. אחותה מרים בולה-לוי נהלה יומן בתקופת השואה. היומן יצא לאור ב-2003 ולפני זה התוכן לא היה ידוע לאף אחד (Bolle, Mirjam. Ik zal je beschrijven hoe het er hier uitziet; Dagboekbrieven uit Amsterdam, Westerbork en Bergen-Belsen. Amsterdam, Contact, 2003)

יש לה רשימה בכתב ידו של אביה ובה הוא רשם את כל השמות של ההולנדים שהיו במשלוח-חליפין מברגן בלזן לפלסטינה. בנוסף יש לה מעטפה שנעשתה לרגל מפגש בין חברי המשלוח. בתוכו גם תמונה של הרכבת מאחורי גדרי תיל. יש לה את המאמר מהעיתון :

The Palestine Post, July 11, 1944: Refugees arrive from Germany

יש לה גם תעודת זהות מווסטרבורק ותלאים צהובים.

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

מכון לחקר תנועת העבודה ע"ש לבון

אוסף וינר, אוניברסיטת ת"א

יד יצחק בן-צבי

גנזך המדינה

מכון ז'בוטינסקי בישראל

ארכיון הקיבוץ הדתי

גנזך קדושי השם

המרכז לחקר יהדות הולנד

יד ושם

המוסד להיסטוריה חזותית של ניצולי השואה

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג

בית לוחמי הגטאות

המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן

ארגון עולי הולנד ((IOH

Stichting Platform (SAMO)

SCMI Stichting Collectieve MAROR Gelden Israel))

ELAH (ארגון לעזרה הדדית)

Stichting Tempo Dulu

Dutch Forum in Israel

השגרירות ההולנדית בישראל

בית יולס

בית יוליאנה

קיבוץ שדה נחמיה

ארכיונים ציבוריים:

מוסדות הנצחה

תרבות

ארכיונים ממלכתיים

ארגונים ומוסדות הולנדיים

Stichting Platform (SAMO)

SCMI (Stichting Collectieve MAROR Gelden Israel)

ELAH(ארגון לעזרה הדדית)

NINI/EMZ

מכוני מחקר

המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן

קיבוצים

מבוא

ארכיונים נוספים

תיאורי הארכיונים ורשימות החומר

רקע על המוסד

רקע על הארכיון

ארכיון הקיבוץ המאוחד-

Archives Dror Haboniem 1960-1982

הארכיון הציוני המרכזי

רקע

החומר

חטיבות ממוחשבות בהן חומר הנוגע ליהדות הולנד

לשכות ראשי ההסתדרות והסוכנות ולשכות ראשי מחלקות

סיכום

החומר

פועלי ציון

תנועת הבונים

הוועד הפועל של הסתדרות

אוסף תעודות, דו"חות ומסמכים מתקופת השואה

כתבי עת, תצלומים וספרים

סיכום

יד יצחק בן-צבי

סיכום

גנזך המדינה

החומר

סיכום

מכון ז'בוטינסקי בישראל

הארכיון

ארכיון הקיבוץ הדתי

גנזך קדושי השם

החומר

רקע

זמינות וקטלוג

כתבי עת בזיעור

רשימת כתבי-עת כרוכים לפי סדר אלפביתי

Amstelodamum, 1969-2004

Blanes, 1984-1997

Charief, 1967

Cheroetenoe, 1938-1940

CIDI, 1986-1998

De Centrale, 1987-1997

De Geillustreede Joodse Post, 1921

De Joodse Gids, 1928-1931

De Joodse Kroniek, 1912